כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת עניים [עֲנָוִֽים׃]
מדרש תהילים
כי דורש דמים אותם זכר. כשיבוא הקב"ה לתבוע דמו של ר' עקיבא הוא תובע דמו של בר קפרא. לא שכח צעקת ענוים. אינו שוכח דמן של ישראל מן האומות ולא דמן של צדיקים שנהרגו. ואלו הן - רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע ור' ישבב הסופר ורבי חוצפית התורגמן ור' יוסי ור' יהודה בן בבא ור' יהודה הנחתום ור' שמעון בן עזאי ור' חנינא בן תרדיון ור' עקיבא. ועליהם הכתוב מדבר כי דורש דמים אותם זכר. ועתיד הקב"ה לתבוע דמן של בר קפרא ושל ר' יהודה הנחתום. שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שיהרג ר' יהודה הנחתום. מה עשה בר קפרא עשה עצמו דיין ודן אותו וכשהוא בא ליתן לו ספקולא גזר שישחט אחר תחתיו ויעשו אותו חתיכות ויעלו אותו ורץ לשון הרע ואמר שלא נהרג וגזרה מלכות הרשעה שיהרגו שניהם ויעשו אותם חתיכות ונהרגו שניהם. ועתיד הקב"ה לתבוע דמן שנאמר כי דורש דמים אותם זכר. ר' אבהו בשם ר' אלעזר אמר כל צדיק וצדיק שאומות העכו"ם הורגין כביכול הקב"ה כותבו בפורפורייא שלו שנאמר (תהלים קי ו) ידין בגוים מלא גויות. והקב"ה אומר להם למה הרגתם פלוני ופלוני. והם כופרין ואומרין לא הרגנו. מה הקב"ה עושה מוציא פורפורייא שלו ודן אותם ונותן להם איפופסין. הוי לא שכח צעקת ענוים:
מדרש תהילים
לדוד ריבה ה' את יריבי. זה שאמר הכתוב (ישעיה נא כא) לכן שמעי נא זאת עניה ושכורת ולא מיין. וממה את שכורה מן הצרות ולא מיין הרבה. לפי שעומדין עלי ואין לי מי שילחום בעדי אלא אתה. וכן הוא אומר (תהלים ט יג) כי דורש דמים אותם זכר. אמרה כנסת ישראל אם אין את עומד לי אין מי יעמוד לי ראה מה הם עושים לי. וכן הוא אומר (איכה ג נט-ס) ראיתה ה' עותתי. ראית כל נקמתם. (שם נח) רבת ה' ריבי נפשי (שם סא) שמעת חרפתם. ה' עמוד אתה עלי. וכן דוד אומר (תהלים ס יג) הבה לנו עזרת מצר. לכך אמר דוד ריבה ה' את יריבי. יכול עבד בשר ודם לומר לבעליו ריבה אדוני אויבי וצא והלחם עלי. והקדוש ברוך הוא אמר לדוד עסוק בתורה ואני לוחם את מלחמתך. וכן משה אומר (במדבר כא יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה'. אם עסקתם בתורה שנכתבה בספר אני נלחם על ידיכם. לכך אמר דוד ריבה ה' את יריבי: