חָֽנְנֵ֬נִי יְהוָ֗ה רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃
מדרש לקח טוב
ויצא מן בת ציון כל הדרה. כיון שעולליה הלכו בשבי לפני צר מיד יצאת ממנה כל הדרה שיצאת שכינה עמהם כענין שנ' (ישעיה ח כג) זה הדור בלבושו. היו שריה בבאילים לא מצאו מרעה. אמר ד' אבהו כשישראל רכים משולים כצאן כענין שנ' (יחזקאל לד לא) ואתנה צאני צאן מרעיתי וכשהן קשין משולים לאיילים כענין שנ' היו שריה כאיילים מה איילים בשרב הם עייפים ואינם סובלים כח החמה כך לא היו ישראל יכולין לסבל עול האומות שנ' וילכו בלא כח לפני רודף. רודף מלא מלמד שנתמלאת גבורת הרודפין עליהן כענין שנ' (ירמיהו ה׳:ט״ז טש) אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים ואו' (ישעיה ה כח) אשר חציו שנונים וכל קשתותיו דרוכות וגו' אין עיף ואין כושל בו. אמר ר' יהודה בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הם מוסיפין כח דכתי' (תהלים ט יד) באלהים נעשה חיל ואמ' (ישעיה מ לא) וקויי י"י יחליפו כח ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום גרמינן. וילכו בלא כח לפני רודף. אמר ר' אחא כשם שגלו ברודף מלא כך עתידין ליגאל בגואל מלא דכתי' (ישעיה נט כ) ובא לציון גואל.
מדרש תהילים
חננני ה'. חנני אין כתיב אלא חננני. שלש נוני"ן כנגד שלש מלכיות. ראה עניי משונאי. כמה דאמר (מלאכי א ג) ואת עשו שנאתי. מרוממי משערי מות מגיהנם. וכשאתה עושה לי כן אספרה כל תהלתך. וכשתעלה שכינתך לשערי ציון אגילה בישועתך. אגילה בישועתך. אמר ר' אבהו זה אחד מחמשה מקראות הקשין שישועתן של ישראל ישועתו של הקב"ה: