כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥ת ענוים [עֲ֝נִיִּ֗ים] תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃
מדרש תהילים
כי לא לנצח ישכח אביון. רבי יודן אמר מהו שאמר תקות ענוים תאבד לעד אלא כשם שלא לנצח ישכח אביון כך תקות ענוים לא תאבד לעד:
מדרש תהילים
דבר אחר עד אנה ה'. אמרה כנסת ישראל להקב"ה יש מלך בלא כסא יש מלך בלא פלטורין. עד אנה ה' תשכחני. אינשית מה דאמרת לשמואל נבייא שאתה נצחונן של ישראל. שנאמר (שמואל-א טו כט) וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם. ואומר (במדבר כג יט) לא איש אל ויכזב. א"ר שמואל מה הפסוק הזה לא ראשו כסופו ולא סופו כראשו אלא בשעה שהקב"ה גוזר להביא טובה בעולם לא איש אל ויכזב ובשעה שהוא גוזר רעה ההוא אמר ולא יעשה. כך בשעה שאמר הקב"ה לאברהם (בראשית כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע. לא איש אל ויכזב. ובשעה שאמר לו (שם כב ב) קח נא את בנך. ההוא אמר ולא יעשה. ובשעה שאמר לו (שם טו יד) וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי. לא איש אל ויכזב. ובשעה שאמר לו (שם יג) ועבדום וענו אותם. ההוא אמר ולא יעשה. ובשעה שאמר (שמות ג טז) פקד פקדתי אתכם. לא איש אל ויכזב. ובשעה שאמר לו (דברים ט יד) הרף ממני ואשמידם. ההוא אמר ולא יעשה. א"ר ברכיה מעשה היה בחסיד אחד שהיה דורש (שמות כב כא) כל אלמנה ויתום לא תענון. אלמנה אחת שמעה אותו אתיא לגביה. אמר לה זילי השתא ובתר כן אתיא. אמרה ליה אי לאו דשמעית יתך אומר כל אלמנה ויתום לא אתיתי לגבך ואת אמר לי זילי ואתיא. כך אמרה כנסת ישראל רבונו של עולם לא באנו אצלך אלא סמיכים מה שכתב כי לא לנצח ישכח אביון ואת מנשי יתנא:
בראשית רבה
סדומה - תני, משום ר' נחמיה: כל דבר שצריך למ"ד בתחלתו תן לה ה"א בסופו, סדומה שעירה מצרימה חרנה. אתיבון, והכתיב (תהלים ט): ישובו רשעים לשאולה?! ר' אבא בר זבדא אמר: לביטי התחתונה שבשאול. בערב בא ערבה של סדום, ושקע שמשה, ונחתם גזר דינה. אמר רבי לוי: אין הקב"ה דן את אומות העולם, אלא בלילה בשעה שהן ישנים, ואינו דן את ישראל, אלא ביום בשעה שהם עסוקים במצות, הה"ד (תהלים ט): והוא ישפוט תבל בצדק. ולוט יושב, ישב כתיב, אותו היום מינוהו ארכי דיינים. חמשה ראשי דיינים היו בסדום: קץ שקר, ורב שקר, רב מסטידין, רב נבל, וקלא פנדר. לוט היה ארכי הדיינים שבכולן, בשעה שהיה אומר להם דברים שהם ערבים להם, הן אומרים לו: גש הלאה, סק לעיל. ובשעה שהיה אומר להם דברים שאין ערבים להם, היו אומרים לו: האחד בא לגור וישפוט שפוט?!