תהילים יג:ב מדרש: מדרש תהילים, תנחומא בובר, מדרש לקח טוב ומדרש תנחומא

עַד־אָ֣נָה יְ֭הוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה ׀ תַּסְתִּ֖יר אֶת־פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃

מדרש תהילים

דבר אחר שגיון לדוד. אמר שלמה המלך (משלי כא כג) שומר פיו ולשונו. וכן הוא אומר (קהלת ה א) אל תבהל על פיך. אמרו הנביאים לפני הקב"ה למה אתה מטיב לאומות העכו"ם בעולם הזה. אמר להם לפי שכתבתי (דברים ז י) ומשלם לשונאיו. וכן הוא אומר (ישעיה מה ט) הוי רב את יוצרו חרש את חרשי אדמה. בא חבקוק כך עשה לו צורת עוגה בארץ ואמר איני זז מכאן שנאמר (חבקוק ב א) על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור. מהו על מצור שהיצר לו צורה. ואצפה. אמר הקב"ה אני מחזר על כל מי ששבר קרדומו יבוא אצלי. התחיל צווח (שם א ב) עד אנה ה' שועתי ולא תשמע. ענהו הקב"ה ואמר לו בן תורה אתה ולא עם הארץ כתוב לך בלוח אחד אל"ף בי"ת ואחר כך תאמר הודיעני את הקץ. וכן הוא אומר (שם ב ב) ויענני ה' ויאמר כתוב חזון ובאר על הלוחות. אמר לו הקב"ה כשאמרתי לך בגלות ראשון כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה כיון ששלמו שבעים שנה מה כתיב (דברי הימים-ב לו כב-כג) כורש מלך פרס וגו'. אף עכשיו כשיגיע הקץ אני גואלכם. וכן הוא אומר (ישעיה סג ד) כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. כששמע חבקוק נפל על פניו והיה מתחנן לפני הקב"ה ואומר לפניו רבונו של עולם אל תדין אותי מזיד אלא שוגג שנאמר (חבקוק ג א) תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. וכן דוד אומר שגיון לדוד. אימתי שגה כשהיה רודפו שאול. וכן הוא אומר (שמואל-א כו ב) ויקם שאול וירד אל מדבר זיף. כשבא אחריו להרגו אמר לו אבישי אלך ואהרגנו שכן הוא אומר (שם ח) ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים את אויבך. ולא הניחו דוד להרגו שנאמר (שם י) ויאמר חי ה' כי אם ה' יגפנו. כשירד שאול למלחמה בקש דוד על אותו הדבר שהוציא מפיו אמר לפניו רבונו של עולם אל תדין אותי מזיד אלא שוגג שנאמר שגיון לדוד:
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

עד אנה ה' תשכחני נצח (תהלים יג ב), בבבל,
עד אנה תסתיר את פניך ממני (שם), במדי,
עד אנה אשית עצות בנפשי (שם שם ג), ביון,
עד אנה ירום אויבי עלי (שם שם), באדום,
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש לקח טוב

פס'. ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה וגו'. כאדם הנלאה מחבירו. ועד אנה לא יאמינו בי. כנגד עד אנה ועד אנה עד מתי לעדה הרעה. ועד אנה מאנתם בפרשת ויהי בשלח הרי ארבעה לארבעה דגלים. וכנגדם אמר דוד שיהו ישראל צועקים בגלות (תהילים י״ג:ב׳-ג׳) עד אנה ה' תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני. עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום אויבי עלי. בכל האותות אשר עשיתי בקרבו. אשר לא עשיתי בכל גוי. ד״א אשר עשיתי בקרבו ידעתי מה היה בדעתם ומה הם שואלים ומביא להם:
שאל רבBookmarkShareCopy