תהילים יד:ד מדרש: מדרש תנחומא, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש תהילים ושמות רבה

אַתְּ מוֹצֵא, כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּיִתְרוּ לְשֶׁבַח, כְּתִיב בְּעֵשָׂו לִגְנַאי. בְּעֵשָׂו כְּתִיב: נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ (איכה ה, יא). בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה (שמות ב, כא). בְּעֵשָׂו כְּתִיב: אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם (תהלים יד, ד). בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם (שמות ב, כ). בְּעֵשָׂו כְּתִיב: וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים (דברים כה, יח). בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם יִרְאֵי אֱלֹהִים. בְּעֵשָׂו כְּתִיב, שֶׁהוּא בִּטֵּל אֶת הַקָּרְבָּנוֹת. בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים. עֵשָׂו שָׁמַע צָרָתָן וְנִזְדַּוֵּג לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם (שמות יז, ז). לְכָךְ כְּתִיב וַיָּבֹא עֲמָלֵק. יִתְרוֹ שָׁמַע בְּטוֹבָתָן וְנִדְבַּק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ.

(איכה ב טז) פצו עליך פיהם אמר רבה א״ר יוחנן מפני מה הקדים פ״א לעי״ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מח שלא ראו בעיניהם. (תהלים יד ד) אכלו לחם ה׳ לא קראו אמר רבה אמר רבי יוחנן כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם ושאינו אוכל מלחמן של ישראל אינו טועם טעם לחם. ה׳ לא קראו רב אמר אלו הדיינין ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות:

הלא ידעו כל פועלי און אוכלי עמי אכלו לחם. פת לישה ופת ערוכה. ר' שמואל פתר קרא באומות העכו"ם. את מוצא בשעה שנכנסו גוים להיכל מצאו טלאים בלשכת תמידים ושחטום ואכלום ומצאו לחם הפנים מסודר על השלחן ואכלו אותו. ומהו ה' לא קראו שלא קראו (ירמיה ב ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. אוכלי עמי אכלו לחם. כל שלא אכל ממונם של ישראל כאלו לא טעם טעם לחם וכל האוכל מנכסיהם טעם טעם לחם: