כִּי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ׃
שמות רבה
דבר אחר: אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים נט, יז): ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך. ואני אשיר עזך, לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה יב, ב): הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד. וארנן לבקר חסדך, אותו בקר של יום הדין, שנאמר (שם כא, יב): אמר שומר אתא בקר וגם לילה. (תהלים שם, שם): כי היית משגב לי באדום. (שם שם, שם): ומנוס ביום צר לי בגוג ומגוג. דבר אחר: ואני אשיר עזך אימתי? בשעה שעמדו ישראל על הים ואומרים שירה, שנאמר: אז ישיר משה. ומה אמרו? עזי וזמרת יה. וארנן לבקר חסדך, אותו בקר שהשקפת על מחנה מצרים, שנאמר (שמות יד, כד): ויהי באשמורת הבקר. דבר אחר: אותו הבקר שהורדת לנו את המן, שנאמר (שם טז, יג): ובבקר היתה שכבת הטל. דבר אחר: אותו הבקר של מתן תורה, שנאמר (שם יט, טז): ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. כי היית משגב לי, בפרעה ובמצרים. ומנוס ביום צר לי, בעמלק:
אגדת בראשית
[ב] ד"א והאלהים נסה את אברהם זש"ה הלך ילך ובכה וגו' (תהלים קכ"ו ו), הלך ילך זה אברהם, כאשר אמר לו לך לך אל ארץ המוריה (בראשית כב ב). ובכה, למה בוכה, בלבו היה בוכה, אתמול אמר לי הקב"ה כי ביצחק יקרא לך זרע וגו' (שם כא יב), ועכשיו אמר לי לך שוחטו, נאמן הוא עלי ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמיה ט ח), והי' מהלך לעשות רצון הקב"ה ומושך ביצחק, [כמ"ש] נושא משך הזרע (תהלים שם), כיון שאמר לו אל תשלח ידך (בראשית כב יב), חזרו בשלום לבתיהם, וישב אברהם אל נעריו וגו' (שם שם יט), התחילו אומ' בוא יבוא ברנה נושא אלומותיו (תהלים שם), חשב עצמו כאלם וחרש ושתק ולא אמר דבר, שנאמר ואני כחרש לא אשמע וגו' (תהלים לח יד), לכך נאמר בא יבא ברנה נושא אלומותיו.
שמות רבה
דבר אחר: משכן העדות אמר ר' שמעון בן יוחאי: בשעה שנכנס אנדריינוס לבית קדשי הקדשים, היה מתגאה שם ומחרף לאלהים. אמר רבי חייא בר אבא: אמר דוד: רבון העולם! כך תעלה לפניך, שאלו היו יכולין לקצוץ ארזים, לעשות סולמות עולים, היו למעלן. מנין? כמ"ש (תהלים עד): יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות. אלא שאינן יכולים ומניחים אותך ובאים עלינו, כמ"ש (שם כא): חשבו מזמה בל יוכלו. ובאים עלינו, שנאמר (שם עט): אלהים באו גוים בנחלתך וגו'. ועל מה כל אלו? על ידי שנתמשכן על ידינו, שנאמר: אלה פקודי המשכן משכן העדות. אמר רבי חייא בר אבא: למה העובדי כוכבים דומין? לאדם שהיה שונא למלך והיה מבקש לשלוט בו, ולא היה יכול. מה עשה? הלך אצל אנדריאנטוס ובקש להפילו, והיה מתיירא מן המלך שיהרגנו. מה עשה? נטל את הציפורן של נחשת, והיה חופר הכותל שתחתיו. אמר: מתוך שאני מפיל את הבסיס, אנדריאנטוס נופל. כך העובדי כוכבים באים להתגרות בהקב"ה ואינן יכולין, והם באין ומתגרין עם ישראל. וכן דוד אמר (תהלים ב): יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו, ואינן יכולין. ומה הם עושין? מתגרים בישראל. מה כתיב אחריו (שם): ננתקה את מוסרותימו, נעקור אותם מן העולם. אימתי? בשעה שאין להם מה למשכן, אבל המשכן נתמשכן על ידיהם, הוי, אלה פקודי המשכן, אל תהי קורא כן, אלא הַמַּשְׁכּון: