ק֤וֹל יְהוָ֨ה ׀ יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד׃
אוצר מדרשים
כ״ג) מדבר שמוכיח על חבירו, כיצד? קול ה׳ יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש (שם כ״ט) וכי קדש לבד יחיל והלא כל המדברות יחיל, א״כ למה נאמר קדש להוכיח על המדברות הללו כי חלו ולמה פרט זה לבדו? לפי שהוא התקיף שבהם, וראיה לדבר ותשבו בקדש ימים רבים (דברים א׳:מ״ו), כיוצא בו קול ה׳ יחולל אילות וגו׳ (תהילים כ״ט:ט׳) כענין שלמעלה עד ולמה נאמר אילות? לפי שהם קלים במרוצתם, וראיה לדבר משוה רגלי כאילות (שם י״ח).
אוצר מדרשים
פרק ראשון: הקב״ה רם ונשא ואף כסאו רם ונשא. ומנין שהקב״ה נקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה׳ רם ונשא, ומנין שאף כסאו רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא. הקב״ה נקרא צדק שנאמר אני ה׳ דובר צדק וגו׳. ומנין שאף כסאו נקרא צדק שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. הקב״ה נקרא משפט שנאמר כי אלהי משפט ה׳, ואף כסאו נקרא משפט שנאמר כי שמה ישבו כסאות למשפט. הקב״ה נקרא אמת שנאמר וה׳ אלהים אמת, ואף כסאו נקרא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת. הקב״ה נקרא כבוד שנאמר ויבא מלך הכבוד, ואף כסאו נקרא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון. יבא מלך הכבוד וישב על כסא הכבוד בהיכל הכבוד שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד. הקב״ה נקרא קדוש שנאמר קדוש ק"ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו, ואף כסאו נקרא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו. יבא מלך הקדוש וישב על כסא הקדוש בסוד קדושים רבה שנאמר אל נערץ בסוד קדושים רבה. —כמה כסאות יש לו לקב״ה, יש לו כסא נכון שנאמר נכון כסאך מאז, יש לו כסא צדק ומשפט שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך, יש לו כסא חסד שנאמר והוכן בחסד כסא, יש לו כסא יה שנאמר כי יד על כס יה, יש לו כסא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון, יש לו כסא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת, יש לו כסא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו, יש לו כסא עולם שנאמר כסאך אלהים עולם ועד, יש לו כסא רחמים שנאמר לה׳ אלהינו הרחמים והסליחות, יש לו כסא מלוכה שנאמר והיתה לה׳ המלוכה, יש לו כסא רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא. יבא רם ונשא וישב על כסא רם ונשא יתברך ויתעלה ויתרומם על כל ברכה ותהלה.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
כתנאי (שמות יח א) וישמע יתרו כהן מדין חתן משה מה שמועה שמע ובא ונתגייר ר׳ יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא שהרי בתוכה בצדו (שם יז יג) ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. ר׳ אלעזר המודעי אמר מתן תורה שמע ובא כשנתן הקב״ה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי אוה״ע אחזתם רעדה בהיכליהן ואמרו שירה שנאמר (תהלים כט ט) ובהיכלו כלו אומר כבוד נתקבצו כולם אצל בלעם ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מביא מבול לעולם שנאמר (שם) ה׳ למבול ישב אמר להם וישב ה׳ מלך לעולם כבר נשבע הקב״ה שאין מביא מבול לעולם אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא׳ (ישעיה סו טז) כי באש ה' נשפט וגו' א״ל כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. אלא מה קול ההמון ששמענו א״ל חמדה טובה יש לו להקב״ה בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע״ד דורות קודם שנברא העולם והוא מבקש ליתנה לבניו שנאמר (תהלים כט יא) ה׳ עוז לעמו יתן מיד ענו כולם ואמרו ה׳ יברך את עמו בשלום. רבי אליעזר בן יעקב אומר קריעת ים סוף שמע ובא שנאמר (יהושע ה א) ויהי כשמוע כל מלכי וגו׳ את אשר הוביש ה׳ את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל. ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (שם ב י) כי שמענו את אשר הוביש ה׳ את מי ים סוף מפניכם וגו׳ ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם: