תהילים כ:ב מדרש: מדרש תנחומא, דברים רבה, פסיקתא רבתי ומדרש לקח טוב

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁמֵּרֹאשׁ סֵפֶר תְּהִלִּים עַד יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, לוֹמַר תֵּעָנֶה בִתְפִלָּתְךָ, לְכָךְ נֶאֱמַר יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, וּלְכָךְ נֶאֱמַר בְּסוֹף שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְמוֹרִים יַעַנְךָ ה'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד בְּהָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים (תהלים לה, כט).

יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה (תהלים כ, ב), רַבָּנָן אָמְרֵי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וְהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה פַּדְגוֹגִין, הָרִאשׁוֹן אָמַר יֵעָשֶׂה לוֹ כְּבָלִים שֶׁל מֵאָה לִיטְרִין, וְהַשֵּׁנִי אָמַר אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בִּכְבָלִים שֶׁל מֵאָה לִיטְרִין אֶלָּא יֵעָשֶׂה לוֹ כְּבָלִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר לִיטְרִין, בָּא הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר הֵיאַךְ הוּא יָכוֹל לַעֲמֹד בִּכְבָלִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר לִיטְרִין יֵעָשֶׂה לוֹ כְּבָלִים שֶׁל לִיטְרָא אַחַת. כָּךְ אָמַר משֶׁה יֵעָשׂוּ לוֹ כְּבָלִים שֶׁל מֵאָה לִיטְרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, יז): וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, דָּוִד אָמַר יֵעָשֶׂה לוֹ כְּבָלִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר לִיטְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, כְּשֵׁם שֶׁהַיּוֹם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד יִרְמְיָה אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין בָּהֶם כֹּחַ לִסְבֹּל כְּשֵׁם שֶׁאָמַר דָּוִד בְּיוֹם צָרָה, אֶלָּא יֵעָשֶׂה לָהֶם כְּבָלִים שֶׁל לִיטְרָא אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ל, ז): וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. דָּבָר אַחֵר, יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, מַהוּ בְּיוֹם צָרָה, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר לֵילֵד וְהָיְתָה מִצְטַעֶרֶת לֵילֵד, אָמְרוּ מִי שֶׁעָנָה אֶת אִמֵּךְ הוּא יַעֲנֶה אוֹתָךְ, כָּךְ אָמַר דָּוִד לְיִשְׂרָאֵל, מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם, מַה הִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב (בראשית לה, ג): וְאֶעֱשֶׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, אַף אַתָּה יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּשֶׁתְּהֵא רוֹאֶה בָּנֶיךָ בְּצַעַר וְאֵין מִי שֶׁיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, מִיָּד עֲנֵה אוֹתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, חַיֶּיךָ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתִי אֲנִי אֶעֱנֶה אוֹתָם, דִּכְתִיב (דברים ד, ז): כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו.

[ביום השמיני וגו'] ביום טובה היה בטוב [וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים] וגו' (קהלת ז' י"ד) א"ר אבא בר כהנא אם נזדווג לך יו"ט עשה אותו מיד דכתיב ביום טובה היה בטוב, ואם נזדווג לך יום רעה ראה האיך לעשות תשובה ולהנצל ממנו, ר' יודן בשם ר' אליעזר אמר ג' דברים מבטלין את הגזירה קשה, ואלו הן, התפלה והתשובה והצדקה, ושלשתן בפסוק אחד, ויכנעו (את) עמי אשר נקרא שמי עליהן ויתפללו (דהי"ב ז' י"ד) זו תפלה, ויבקשו [פני] (דברי הימים ב' ז') זו צדקה דכתיב אני בצדק אחזה פניך (תהלים י"ז ט"ו), וישובו (מדרכם הרעה) [מדרכיהם הרעים] (דברי הימים ב' ז') זו תשובה, מה (דכתיב) [כתיב] תמן ואני אשמע מן השמים [ואסלח לחטאתם] וארפא את ארצם (דברי הימים ב' ז'), אמר ר' חוניא בשם ר' יוסף אף שינוי השם ושינוי מעשה, שינוי השם מאברהם אבינו, ולא יקרא עוד שמך וגו' (בראשית י"ז ה') אברם לא מוליד אברהם מוליד, ודכוותה (שרה) [שרי] אשתך וגו' (בראשית י"ז ט"ו) שרי לא ילדה שרה ילדה, שינוי מעשה מאנשי ננוה וירא (אלהים) [האלהים] את מעשיהם כי שבו (יונה ג' י'), וי"א אף שינוי מקום מאבינו אברהם ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו' (בראשית י"ב א'), ר' מני אמר אף התענית דכתיב יענך ה' ביום צרה (תהלים כ' ב'), רב חמא בר גוריא בשם ר' אמר יפה תענית (חלום) [לחלום] כאש בנעורת רב יוסף אמר חלום בן יומו אפילו בשבת. גם את זה לעומת זה עשה האלהים עשה הקב"ה צדיקים ורשעים הה"ד (ואחר) [ואחרי] כן יצא אחיו וידו אוחזת וגו' (בראשית כ"ה כ"ו) ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון אפילו ריוח [דופן] לא היה ביניהם ויצא זה צדיק וזה רשע, מפני מה ברא הקב"ה צדיקים ורשעים, כדי שיהו מכפרים אלו על אלו על שם גם את זה לעומת זה עשה אלהים. ד"א ביום טובה היה בטוב א"ר תנחום ב"ר חייא ביום טובתו של חברך היה בטובה, וביום רעה ראה היאך עשות עמו חסד, כך היתה אמו של ר' תנחום ב"ר חייא עושה ביום שהיתה לוקחת לו ליטרא של בשר, אחת לו ואחת לעניים ולוקחת לו שתים, מפני מה ברא הקב"ה עניים ועשירים, כדי שיהו מתפרנסין אלו מאלו על שם גם את זה לעומת זה וגו'. ד"א ביום טובה היה בטוב א"ר אחא ביום טובתה של תורה היה (עמו) בטובה, וביום רעה ראה לכשיגיע אותו היום שכתוב [בו] פחדו בציון חטאים (ישעיה ל"ג י"ד) תהיה מן הרואים ולא מן הנראים, תהי' מטבריטי ולא מקניניזא, תהיה מאותן שכתב בהן ויצאו וראו בפגרי האנשים (ישעיה ס"ו כ"ד) ולא מאותן שכתוב בהן כי תולעתם לא תמות (ישעיהו ס"ו), מפני מה ברא הקב"ה גיהנם וג"ע כדי שיהו (מצילות) [מציצות] זו את זו, כמה ריוח ביניהם ר' יוחנן אמר כותל ור' חנינא אמר טפח ורבנן אמרי שתיהן שוות. א"ר [לוי] אמר הקב"ה לישראל [בני] אותן הקרבנות [שהכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן שאין לכם פרקליט טוב לירידת גשמים יותר מן הקרבנות] וזה (שצוה הקב"ה) [שצריך הכתוב] לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם.