תהילים כ:ט מדרש: מדרש תהילים ובראשית רבה

הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃

מדרש תהילים

דבר אחר קומה ה'. זכור שבועתך שנשבע המלאך על שמך שנאמר (דניאל יב ז) וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחיי העולם. וכתיב (ישעיה ל יח) לכן יחכה ה' לחננכם. ואין לכן אלא שבועה שנאמר (שמואל-א ג יד) לכן נשבעתי לבית עלי. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אמר הקב"ה אני אמרתי בעצמי שבועה שאני מגלה את הקץ וגואל אתכם אף משיבוא גוג ומגוג אני נלחם עמו שנאמר (זכריה יד ג) ויצא ה' ונלחם בגוים ההם. לכך אמר דוד קומה ה' קדמיה לרשיעא מקמי דלא תקדמך. מהו הכריעהו מכף זכות לכף חובה. דבר אחר שברהו. כמה דאת אמר (תהלים כ ט) המה כרעו ונפלו. פלטה נפשי מרשע חרבך. שבא מכח אבותי ומכח התורה שנקראת חרב שנאמר (שם קמט ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. (דבר אחר פלטה נפשי מזה שבא עלי) מכח אותה החרב שאמר לו יצחק (בראשית כז מ) ועל חרבך תחיה. דבר אחר מאותה החרב שהיא חרבך ועתיד אתה לרדות בה עולמך. כמה דאמר (ישעיה י ה) הוי אשור שבט אפי. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר פלטה נפשי מאותו רשע שאתה עתיד להפיל אותו בחרבך שנאמר (שם לד ה) כי רותה בשמים חרבי:
שאל רבBookmarkShareCopy

בראשית רבה

וישלח יעקב מלאכים לפניו - ר' פנחס בשם ר' ראובן פתח: (תהלים יז): קומה ה' קדמה פניו, הכריעהו, פלטה נפשי מרשע חרבך. ר' פנחס אמר: חמש פעמים דוד מקים להקב"ה בס' תהלים. (שם ג) קומה ה' הושיעני אלהי. (שם ז) קומה ה' באפך. (שם י) קומה ה' אל נשא ידך אל תשכח. (שם ט) קומה ה' אל יעוז אנוש. (שם יז) קומה ה' קדמה פניו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: דוד בני! אפילו את מקימני כמה פעמים, איני קם. ואימתי אני קם? לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, הה"ד (שם יב): משוד עניים מאנקת אביונים. ר' שמעון בר יונה אמר: עתה אקום! כל זמן שהיא מוכפשת באפר כביכול, אלא לכשיגיע אותו היום שכתוב בו (ישעיה נב): התנערי מעפר קומי, שבי ירושלים. באותה שעה (זכריה ג): הס כל בשר, מפני ה'. למה? כי נעור ממעון קדשו. אמר רבי אחא: כהדא תרנגולתא דמנענה גרמה מן קיטמא. קדמה פניו, קדמיה לרשיעא, עד לא יקדמינך. הכריעהו, הכריחהו לכף חובה, שוברה,ו היך מה דאת אמר: (תהלים כ): המה כרעו ונפלו וגו' פלטה נפשי מרשע חרבך פלטה נפשי, מאותו רשע, שהוא בא מכחה של אותה החרב, שנאמר: (בראשית כז): ועל חרבך תחיה. דבר אחר: פלטה נפשי, מאותו הרשע, שהוא חרבך, שבו אתה רודה את עולמך. רבי יהושע דסכנין, בשם ר' לוי אמר: פלטה נפשי, מאותו הרשע, שהוא עתיד ליפול בחרבך, הה"ד (ישעיה לד): כי רוותה בשמים חרבי. אמר לו הקב"ה: לדרכו היה מהלך, והיית משלח אצלו ואומר: כה אמר עבדך יעקב:
שאל רבBookmarkShareCopy