הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף טז) משנה, בארבעה פרקים העולם נדון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים לג טו) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים: גמרא, הא תבואה דאימת אילימא הך תבואה דקיימא כל הני הרפתקי דעדו עלה עדיין קיימא אימת איתדן אלא תבואה דמזרע למימרא דחד דינא מיתדנא והתניא תבואה שאירע בה קרי או אונס קודם הפסח נידונית לשעבר אחר הפסח נידונית להבא אדם שאירע בו קרי או אונס קודם י״ה נדון לשעבר אחר י״ה נדון להבא אמר רבא שמע מינה תרי דיני מיתדנא (שתא) אמר אביי כי חזי איניש דמצלח זרעא אפלא ליקדים וליזרע חרפא דעד דמטי למידייניה קדים וסליק:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
פיסקא בראש השנה כל באי עולם וכו׳ מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אימרנא רבי שמעון בן לקיש אמר כמעלות בית חורון אמר רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן וכולן נסקרין בסקירה אחת אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינן (תהלים לג טו) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם מאי קאמר אילימא דהכי קאמר דברינהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כי הדדי הא קא חזינן דלאו הכי אלא הכי קאמר היוצר רואה יחד לבם והוא מבין אל כל מעשיהם:
עין יעקב
טו פִּסְקָא. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי עוֹלָם וְכוּ'. מַאי 'כִּבְנֵי מָרוֹן'? הָכָא תַּרְגִּימוּ,כִּבְנֵי אִימְרָנָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: כְּמַעֲלוֹת בֵּית (חורון) [מָרוֹן]. [אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּחַיָּלוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְכֻלָּן נִסְקָרִין בִּסְקִירָה אַחַת. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אַנָן נַמִּי תְּנִינָן: (תהילים ל״ג:ט״ו) "הַיֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". מַאי קָאָמַר? אִילֵימָא דְּהָכִי קָאָמַר: דְּבָרִינְהוּ לְכוּלֵי עָלְמָא לְלִיבַּיְהוּ מְיַחֵד כִּי הֲדָדֵי, הָא קָא חַזִינָן דְּלָאו הָכִי [הוּא!] אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: הַיֹּצֵר רוֹאֶה יַחַד לִבָּם, וְהוּא מֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.