תהילים לד:ד מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ואגדת בראשית

(דף מה) שלשה שאכלו באחד חייבין לזמן וכו׳ מנה״מ. אמר רב אסי דאמר קרא (תהלים לד ד) גדלו לה׳ אתי ונרוממה שמו יחדיו. רבי אבהו אמר מהכא (דברים לב ג) כי שם ה׳ אקרא הבו גודל לאלהינו. אמר רבי חנין בר רבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר (תהלים לד ד) גדלו לה׳ אתי ונרוממה שמו יחדו. אר״ש בן פזי מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר (שמות יט יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול שאין תלמוד לומר בקול מה ת״ל בקול בקולו של משה. תנ״ה אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ואם א״א למתרגם להגביה קולו כנגד הקורא ימעך הקורא קולו ויקרא:

ברכות פרק ז שלשה שאכלו - מִשְׁנָה. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת חַיָּבִין לְזַמֵּן וְכוּ'. גְּמָרָא. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר רַב אַסִי: דְּאָמַר קְרָא: (תהילים ל״ד:ד׳) "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו". רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מֵהָכָא: (דברים ל״ב:ג׳) "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא, הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹהֵינוּ". אָמַר רַב חָנָן בַּר (רבא) [אַבָּא]: מִנַּיִן לָעוֹנֶה 'אָמֵן', שֶׁלֹּא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ד:ד׳) "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו". אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן (לקיש) [פָּזִי]: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַמְּתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות י״ט:י״ט) "מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל". [שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּקוֹל"], מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּקוֹל"? בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: אֵין הַמְּתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא, וְאִם אִי־אֶפְשָׁר לַמְּתַרְגֵּם לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ (עם) [כְּנֶגֶד] הַקּוֹרֵא, יְמַעֵךְ הַקּוֹרֵא קוֹלוֹ וְיִקְרָא.

קיג תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ח׳:י״ט) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" [זוֹ בִּרְכַּת הַזָּן, "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" זוֹ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן. "עַל הָאָרֶץ" זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ. "הַטּוֹבָה" זוֹ בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שם ג) "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן", "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" זוֹ "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". אֵין לִי אֶלָּא לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל־וָחֹמֶר: כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ, מְבָרֵךְ, כְּשֶׁהוּא רָעֵב, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן! רַבִּי אוֹמֵר: [אֵינוֹ צָרִיךְ], "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ" זוֹ בִּרְכַּת הַזָּן, אֲבָל בִּרְכַּת הַזִמּוּן, מִ"גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי" (תהילים ל״ד:ד׳) נַפְקָא. "עַל הָאָרֶץ" זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ. 'הַטּוֹבָה' זוֹ בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן". "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ, אֵין לִי אֶלָּא לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" מִשֶּׁנָּתַן לְךָ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שמות כ״ג:כ״ה) "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ" אַל תִּקְרִי 'וּבֵרַךְ', אֶלָּא 'וּבָרֵךְ'. וְאֵימָתַי קָרוּי 'לֶחֶם'? קֹדֶם שֶׁיֹּאכְלֶנוּ]! רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שמואל א ט׳:י״ג) "כְּבֹאֲכֶם הָעִיר, כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ, בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל, כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ, כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶבַח, אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים". וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים דַּבְּרָנִיּוֹת הֵן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ שֶׁל שָׁאוּל, דִּכְתִיב: (שם) "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם". וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין מַלְכוּת נּוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא. וְאֵין לִי אֶלָּא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי ישְׁמָעֵאל, קַל־וָחֹמֶר, עַל חַיֵּי שָׁעָה מְבָרֵךְ, עַל חַיֵי עוֹלָם הַבָּא, לֹא כָּל שֶׁכֵּן!