זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃
אגדת בראשית
[ב] ד"א שמע אלי יעקב. זש"ה ולא אותי קראת יעקב (ישעי' מג כב), משל למלך שהיה לו אוהב עני, ועשה לאותו עני משתה, וקרא לבניו, הלך המלך מעצמו, ועמד לו באמצע הבית, ואמר לעני, לכל בניך קראת, ולי לא קראת, איני אוהבך, אמר לו בבקשה ממך, עני אני ולא עשיתי לפי כבודך, והייתי מתבייש לקרות אותך, אמר לו המלך חייך לא תתבייש, חביב לי שלך יותר ממה שמתקנין לי בפלטין שלי, כך בשעת שבא יעקב אבינו ליפטור מן העולם, קרא לבניו, ואמר להן צואתו וברכן, והשרה אותן בכל הארץ, מיד נגלה עליו הקב"ה, ואמר לו יעקב לי [אין] את קורא, ולא אותי קראת יעקב, אמר לפניו רבש"ע מתבייש הייתי לקרותך, שאני עני, אמר לו אין את יודע שאם יקרא אותי עני, לו אני שומע, שנאמר זה עני קרא וה' שמע (תהלים לד ז), היה לך לקרות אותי עם בניך, אמר לו מתבייש הייתי, אמר לו ח"ו לך מבושה, שנאמר לא עתה יבוש יעקב וגומר (ישעי' כט כב), כיון שראו אותו בניו, התחילו משבחין להקב"ה ולענותונותו שאינו מבזה ליראיו, ומה כתיב אחריו כי בראותו ילדיו וגומר (שם שם), ואם כן שמע אלי יעקב,