צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃
מדרש לקח טוב
פני י"י חלקם. כמו (תהלים לד יח) פני י"י בעושי רע. חלקם כמו אף י"י היא חלקתם ופזרתם בין האומות. לא יוסיף להביטם להשיב עוד שבותם. פני כהנים לא נשאו על שלא מהדרים פני אדוניהם אלא והיה כעם ככהן. וזקנים לא חננו אלו אומות העולם מדה כנגד מדה כשם שישראל פני כהנים לא נשאו כך האויבים וזקנים לא חננו. זקנים כתי' וזקנים קרי כלומ' פני כהנים לא נשאו וזקנים לא חננו אומות העולם אז יבואו שניהם על ישראל שפני כהנים לא נשאו וזקנים של עצמם לא חננו.
שמות רבה
וחמושים עלו בני ישראל - שעלו מזוינין. ויקח משה את עצמות יוסף, עליו הכתוב אומר (משלי י, ז): חכם לבב יקח מצות, שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב, ומשה היה עסוק בעצמות יוסף, שנאמר: ויקח משה את עצמות וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא למשה: עליך נתקיים, חכם לב יקח מצות. יוסף היה חייב לאביו לקברו, מפני שהוא בנו, ואתה לא בנו ולא בן בנו, ולא היית חייב לעסוק בו וקברת אותו, וכן אני שאיני חייב לבריה, אני מטפל בך ואקברך, שנאמר (דברים לד, ו): ויקבור אותו בגי. ומנין היה משה ידע היכן היה יוסף קבור? יש אומרים: סרח בת אשר הראה אותו, והיה קבור בנילוס. מה עשה משה? וכו'. ויש אומרים: בתוך הפלטרין היה קבור, כדרך שהמלכים קבורים, ועשו מצרים כלבים של זהב בכשפים, שאם יבא אדם לשם, יהיו נובחים וקולן הולך בכל ארץ מצרים, מהלך ארבעים יום ושתקן משה, שנאמר (שמות יא, ז): ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. התחיל משה צווח: יוסף, יוסף, הגיע השעה שאמרת (בראשית נ, כה): פקוד יפקוד אלהים אתכם! מיד, נתנדנד הארון ונטלו משה, שנאמר: ויקח משה את עצמות יוסף, והיו עצמותיו של יוסף מחזרין עמהם במדבר ארבעים שנה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת לאחיך (שם שם, כא): אנכי אכלכל אתכם, חייך! אתה נפטר, ויהיו עצמותיך מחזרין עמהם במדבר ארבעים שנה, שנאמר (במדבר ט, ו): ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם, ואין אדם אלא יוסף, שנאמר (תהלים עח, ס): אהל שכן באדם. וכתיב (שם שם, סז): וימאס באהל יוסף, בזכות עצמותיך הם עושים פסח קטן, כי השבע השביע את בני ישראל. למה שני פעמים? אלא הוא נשבע להם, שאין בלבו עליהם והם נשבעים לו, שאין בלבם עליו. למה? והעליתם את עצמותי מזה אתכם. אמר רבי לוי: משל למה הדבר דומה? לאדם, שהכניס יינו במרתף, נכנסו הגנבים ונטלו החביות והלכו להם, ושתו אותו, ובא בעל היין ומצא אותם שגנבו החבית. אמר להם: שתיתם היין, החזירו החבית למקומו! כך משכם גנבו אחיו של יוסף אותו ומכרו אותו, וכשבא ליפטר מן העולם, השביע אותם. אמר להם: בבקשה מכם אחי! משכם גנבתם אותי חי, החזירו את עצמותי לשכם, לכך נאמר (יהושע כד, לב): ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם:
שמות רבה
אם כסף תלוה את עמי - הה"ד (תהלים קיב): טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט. אין בריה שאינה חייבת לאלהים, אלא שהוא חנון ורחום ומוחל על כל הראשונים, שנאמר (שם עט): אל תזכר לנו עונות ראשונים. משל לאחד שלוה מן דיוסטוס ושכחו. לאחר זמן בא ועמד לפניו. אמר לו: יודע אני, שאני חייב לך. אמר לו: למה הזכרת חוב הראשון, כבר בטל הוא מלבי! כך אדון העולם. הבריות חוטאין לפניו והוא מסתכל שאין עושין תשובה, והוא מניח להם ראשון ראשון, וכשהם שבים באין להזכיר החוב שעשו בראשונה, והוא אומר להם: אל תזכרו ראשונות. מנין אתה אומר שאם שב אדם ועשה תשובה, אפילו יש בידו עונות הרבה הוא עושה אותן זכיות? דכתיב (יחזקאל לג): ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה, כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו, לכך הוא מזהיר על העני, לא תהיה לו כנושה לא תעמידנו ערום, והיה כי יצעק אלי. וכן דוד אומר: צעקו וה' שמע: