קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃
ויקרא רבה
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וגו' (תהלים נא, יט), זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן פֶּטְרָס וְרַבָּנָן, חַד אָמַר, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי כָּבַשְׁתִּי אֶת יִצְרִי וְעָשִׂיתִי תְּשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, אִם אַתָּה מְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה הֲרֵי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁלֹמֹה בְּנִי עוֹמֵד וּבוֹנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּמַקְטִיר עָלָיו אֶת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מִן הָדֵין קְרָיָא: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. וָחֳרָנָא אָמַר מִנַיִן לְמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עָלָה לִירוּשָׁלַיִם וּבָנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָנָה אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּמַקְרִיב עָלָיו כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מִן הָדֵין קְרָיָא: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, וְרַבָּנִין אָמְרֵי מִנַּיִן לְעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר עֲבוֹדָה וְקָרְבָּנוֹת וְלָשֹׁחַ, מִן הֲדָא בִּרְכָתָא, רְצֵה אֱלֹהֵינוּ שְׁכֹן בְּצִיּוֹן מְהֵרָה יַעַבְדוּךָ בָּנֶיךָ. אִית דְּבָעֵי מַשְׁמַעְנָא מִן הֲדָא, זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן כָּל מַה שֶׁפָּסַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְהֵמָה הִכְשִׁיר בְּאָדָם, פָּסַל בִּבְהֵמָה (ויקרא כב, כב): עֲוֶרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת, וְהִכְשִׁיר בְּאָדָם (תהלים נא, יט): לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי הַהֶדְיוֹט הַזֶּה אִם מְשַׁמֵּשׁ הוּא בְּכֵלִים שְׁבוּרִים גְּנַאי הוּא לוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ שְׁבוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לד, יט): קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, (תהלים קמז, ג): הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, (ישעיה נז, טו): וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר, רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָא בַּר רַבִּי סִימוֹן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, וּבָא אוֹהֲבוֹ וְכִבְּדוֹ בְּכַלְכָּלָה אַחַת שֶׁל תְּאֵנִים וְחָבִית אַחַת שֶׁל יַיִן, אָמַר לוֹ זֶה כִּבּוּד גָּדוֹל, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְפִי שָׁעָה כִּבַּדְתִּיךָ, אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה נִכְנַס לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁלְךָ, אַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה אֲנִי מְכַבְּדֶךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (ויקרא ו, ב): זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לְפִי שָׁעָה הִקְרַבְנוּ לְפָנֶיךָ, אֲבָל לִכְשֶׁתֵּיטִיב (תהלים נא, כ כא): בִּרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עֹלָה וְכָלִיל.
ספרי דאגדתא
אמר ר' יהושע בן לוי בא וראה כמה גדולים נמוכי רוח שבזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו, מנחה שכר מנחה בידו, ועכשיו כל מי שדעתו שפלה כאילו הקריב כל קרבנות שבעולם שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה (תהלים נא יט), ולא עוד אלא שתפלתו אינה נמאסת שנאמר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה (שם), וכתיב קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע (שם לד יט).
אגדת בראשית
פרק י"ט תורה.
[א] וירא אליו ה' באלוני ממרא (בראשית יח א), זש"ה כה אמר ה' השמים כסאי וגו' ואת כל אלה ידי עשתה (ישעי' סו א ב), ראה כבוד, ראה גבורה, וכביכול ועם מי הוא עוסק ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי (שם שם), מי הוא זה שחרד על דברו של הקב"ה, זה אברהם, שנאמר בעצם היום הזה נימול אברהם וגו' (בראשית יז כו), מיד וירא אליו ה', ומנין שעל אברהם הכתוב מדבר, שכך כתיב אחריו שוחט השור מכה איש (ישעי' סו ג), וכתיב ואל הבקר רץ אברהם (בראשית יח ז). מכה איש (ישעי' שם), שהרג את נמרוד. זובח השה (שם) אימתי משהקריב ליצחק, שנאמר אלהים יראה לו השה לעולה בני (בראשית כב ח). ד"א השמים כסאי אמרו רבותינו את מוצא בשבעה מקומות השווה הקב"ה עצמו עם הבריות הנמוכים. (א) כי ה' הוא אלהיכם הוא אלהי אלהים (דברים י יז), ראה גבורה ועם מי הוא עוסק עושה משפט יתום ואלמנה וגו' (שם שם יח). (ב) כי רם ה' ושפל יראה וגו' (תהלים קלח ו). (ג) כי כה אמר רם ונשא וגו' ואת דכא ושפל רוח וגו' (ישעי' נז טו). (ד) סולו לרוכב בערבות וגו' (תהלים סח ה), וכתיב אבי יתומים וגו' (שם שם ו). (ה) קרוב ה' לנשברי לב וגו' (שם לד יט). (ו) כה אמר ה' השמים כסאי וגו' ואל זה אביט וגו' (ישעי' סו א ב).
[א] וירא אליו ה' באלוני ממרא (בראשית יח א), זש"ה כה אמר ה' השמים כסאי וגו' ואת כל אלה ידי עשתה (ישעי' סו א ב), ראה כבוד, ראה גבורה, וכביכול ועם מי הוא עוסק ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי (שם שם), מי הוא זה שחרד על דברו של הקב"ה, זה אברהם, שנאמר בעצם היום הזה נימול אברהם וגו' (בראשית יז כו), מיד וירא אליו ה', ומנין שעל אברהם הכתוב מדבר, שכך כתיב אחריו שוחט השור מכה איש (ישעי' סו ג), וכתיב ואל הבקר רץ אברהם (בראשית יח ז). מכה איש (ישעי' שם), שהרג את נמרוד. זובח השה (שם) אימתי משהקריב ליצחק, שנאמר אלהים יראה לו השה לעולה בני (בראשית כב ח). ד"א השמים כסאי אמרו רבותינו את מוצא בשבעה מקומות השווה הקב"ה עצמו עם הבריות הנמוכים. (א) כי ה' הוא אלהיכם הוא אלהי אלהים (דברים י יז), ראה גבורה ועם מי הוא עוסק עושה משפט יתום ואלמנה וגו' (שם שם יח). (ב) כי רם ה' ושפל יראה וגו' (תהלים קלח ו). (ג) כי כה אמר רם ונשא וגו' ואת דכא ושפל רוח וגו' (ישעי' נז טו). (ד) סולו לרוכב בערבות וגו' (תהלים סח ה), וכתיב אבי יתומים וגו' (שם שם ו). (ה) קרוב ה' לנשברי לב וגו' (שם לד יט). (ו) כה אמר ה' השמים כסאי וגו' ואל זה אביט וגו' (ישעי' סו א ב).