תהילים לד:כ מדרש: פרקי דרבי אליעזר, מדרש שכל טוב, אגדת בראשית ובראשית רבה

מִיָּד עָמַד דָּוִד וְנִכְנַס לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵיהֶן, וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ לְיָבֵשׁ גִּלְעָד, וּמָצְאוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶם רִמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה״. וְנָטְלוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ אֲרוֹן הַמֵּת וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ וַיַּעַשׂ כָּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ״. מַה צִוָּה הַמֶּלֶךְ? צִוָּה לִהְיוֹת מַעֲבִירִין אֲרוֹנוֹ שֶׁל שָׁאוּל בְּכָל גְּבוּל שִׁבְטוֹ. וְהָיָה הַשֵּׁבֶט שֶׁהָיָה נִכְנָס בּוֹ אֲרוֹנוֹ שֶׁל שָׁאוּל, הָיוּ יוֹצְאִים הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶן וְגוֹמְלִים חֶסֶד עִם שָׁאוּל וְעִם בְּנוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבָתָן בִּגְמִילוּת חֶסֶד. וְכֵן עָשָׂה עַד שֶׁבָּא לְאֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין בִּסְבִיב יְרוּשָׁלִַם״. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁגָּמְלוּ חֶסֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, מִיָּד נִתְמַלֵּא רַחֲמִים וְנָתַן מָטָר עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן״.

ירויחו דורשי הפרשה וישכילו וסמוך לה פרשת שלום והצלה, זש"ה רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' (תהלים לד כ), רבות רעות אלו שטמת ומרמת לבן ודליקתו ופגישת עשו ואלופיו, שנתגששו ביעקב שהיה צדיק, שנאמר ביה וענתה בי צדקתי (בראשית ל לג), ומכולם יצילנו ה', דכתיב ויבא יעקב שלם:

[ב] ד"א לפי שיעקב אבינו הי' מרנן ואומר רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל (תהלים קכט א). אמר לו הקדוש ברוך הוא וכי בכל צרה שנכנסת לא הייתי אצלך ומצילך, ברעב פדך ממות (איוב ה כ), אימתי וירא יעקב כי יש שבר במצרים וגומר (בראשית מב א), ובמלחמה מידי חרב (איוב שם), בשעה שבאו עם עשו ארבע מאות איש, בשוט לשון תחבא (איוב שם כא), אימתי וישמע את דברי בני לבן וגו' (בראשית לא א), ולא תירא משוד כי יבא (איוב שם), אימתי באנשי שכם ויסעו ויהי חתת אלהים וגו' (בראשית לה ה), לשוד ולכפן תשחק (איוב שם כב), אימתי בשעה שיצא מבית אביו שנתן (נראה דפליג אדלעיל ריש פ' ויצא) לו יציאות וקדמו עשו ונטלן ממנו, אעפ"כ לא הניחו הקדוש ברוך הוא, שנאמר כי במקלי עברתי את וגומר (בראשית לב יא), ומחית הארץ אל תירא (איוב שם), שכל זמן שהיה רועה, אחד מן החיות לא נגע בצאן, שנאמר טריפה לא הבאתי אליך (בראשית לא לט), כי עם אבני השדה בריתך (איוב שם כג), אימתי ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו (בראשית כח יא), וחית השדה השלמה לך (איוב שם) וירץ עשו לקראתו (בראשית לג ד), שנקרא חיה, שנאמר גער חית קנה (תהלים סח לא), וידעת כי שלום אהלך (איוב שם כד), אימתי ויהי בשכון ישראל (בראשית לה כב), ומה כתיב אחריו, ויהיו בני יעקב שנים עשר (שם שם), ורבצת ואין מחריד (איוב יא יט) וישכון ישראל בטח בדד וגו' (דברים לג כח), וחלו פניך רבים (איוב שם), והלכו עמים רבים וגו' (ישעי' ב ג), אמר הקב"ה ליעקב אחר כל אלו הדברים שעשיתי לך את קורא תגר, ואומר רבת צררוני מנעורי (תהלים קכט א), התחיל יעקב אומר גם לא יכלו לי (שם שם), אמר לו דוד על כל אלו אני נותן לך שבח, שנאמר רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' (שם לד כ).