תהילים לד:כג מדרש: שמות רבה ומדרש תהילים

ועבר ה' לנגוף את מצרים - הדא הוא דכתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל, וכי יפקוד מה אשיבנו. מי אמר הפסוק הזה? שר העולם אמרו, אף על פי שאמרו איוב על עצמו, וכן כל באי עולם עתידין לומר כך. אנו מוצאין בדור המבול, בישיבה דן אותם האלהים, שנאמר (תהלים כט, י): ה' למבול ישב. מה כתיב בהם? (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום, אבל מצרים בעברה דן אותם, שנאמר: ועבר ה' לנגוף את מצרים. וכתיב (שמות יב, יב): ועברתי בארץ מצרים. אבל לעתיד לבא הוא עומד ודן את עולמו בעמידה, שנאמר (זכריה יד, ד): ועמדו רגליו ביום ההוא. וכתיב (צפניה ג, ח): לכן חכו לי נאם ה', ליום קומי לעד. אומרים באי עולם: אם בישיבה דן דור המבול ומחה אותן, ובעברה דן את המצרים והרג את בכוריהן, לכשיעמוד לעתיד לבא ודן עולמו, מי יוכל לעמוד?! לכך כתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום, מפני צעקת עניים, שנאמר (תהלים יב, ו): משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה':

ועבר ה' לנגוף את מצרים - יש אומרים: על ידי מלאך. ויש אומרים: הקדוש ברוך הוא בעצמו. ומהו שאמר לנגוף? מלמד, שאף המעוברות שהיו ראויות לילד, הפילו ומתו האימהות, והמשחית יצא וחבל כל מה שמצא, ואין לנגוף אלא עוברות, שנאמר (שמות כא, כב): ונגפו אשה הרה והקדוש ברוך הוא מחבל בכוריהם של מצרים, וישראל עושין כל מה שאמר להם הקדוש ברוך הוא, שנאמר: וילכו ויעשו. למה היה הקדוש ברוך הוא וישראל דומין? למלך, שבא עם בניו בים, וספינות של פירטון מקיפות אותו. אמר להם: הא לכם מוכנות מורניות שלי, שאני עובר על גלי הים ונלחם עמהן. כך היה הקדוש ברוך הוא עם בניו במצרים, ומחנות מצרים מחשבים עליהם כל הלילה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אי רשעים! על בני אתם מחשבים! מורניות שלי מוכנות הן, שנאמר (תהלים קו, ח): ויושיעם למען שמו, הן עסוקים בצלי. והיה הורג הקדוש ברוך הוא בכוריהן של מצרים, והן היו מזין על פתחיהן, ושמו הגדול היה עומד על פתחיהם, והם עוסקים בהלל ובהלכות הפסח, והאלהים מפריש, שיכפר דם טמאים על דם טהורים, שנאמר (שם לד, כג): פודה ה' נפש עבדיו. הן היו עסוקין במצות, שהיו טוחנין ולשין, והקדוש ברוך הוא עוקר נטיעתן של מצרים, שנאמר (שם ז, ז): קומה ה' באפך:

פודה ה' נפש עבדיו. אמר רבי שמואל בר נחמני (משלי כה כא) אם רעב שונאך האכילהו לחם. במה הכתוב מדבר זה יצא הרע. אדם מהלך עם חברו שעה אחת נעשה אוהבו ויצר הרע נולד עם האדם וגדל עמו כל ימיו. שנאמר (בראשית ח כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו. אם מצא מקום להפילו בן עשרים בן מ' בן ע' בן פ' הוא מפילו. יש לך שונא גדול מזה. אמר ר' שמואל בר נחמן אם עמד עליך יצר הרע האכילהו מלחמה של תורה. שנאמר (משלי כה כא) אם רעב שונאך וגו'. ואם צמא השקהו מים מימיה של תורה. שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים. למה (משלי כה כב) כי גחלים אתה חותה על ראשו. מהו וה' ישלם לך. ישלימנו עמך. ואומר (שם טז ז) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו. הוי (תהלים לה י) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. מציל עני מחזק ממנו. אמר רבי אחא מציל יצר טוב מיצר הרע. עני ואביון מגוזלו. יש גזילה יותר מזו. (יחזקאל יח כד) ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול. אמר רבי יצחק ברבי מנחם כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו וגן עדן בפני עצמו. שנאמר (תהלים לו ט) ונחל עדניך תשקם: