וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃
מדרש תהילים
דבר אחר ביום הציל ה' אותו. זה שאמר הכתוב (תהלים עא טו) פי יספר צדקתך. את מוצא שלא הניח דוד אבר בכל איבריו שלא קלס להקב"ה בו. קלסו בראשו שנאמר (שם כג ה) דשנת בשמן ראשי. קלסו בעיניו (שם כה טו) עיני תמיד אל ה'. בפיו (שם עא טו) פי יספר צדקתך. בלשונו (שם לה כח) ולשוני תהגה צדקתך. בגרונו (שם סט ד) יגעתי בקראי נחר גרוני. בשפתיו (שם עא כג) תרננה שפתי. בלבו (שם פד ג) לבי ובשרי. סוף דבר קלסו בכל עצמותיו שנאמר (שם לה י) כל עצמותי תאמרנה. בנפשו (שם קד א-לה) ברכי נפשי את ה'. בנשמתו (שם קנ ו) כל הנשמה תהלל יה. אמר דוד אף על פי שקלסתיו בכל אלה עדיין איני יודע לקלסו פי יספר צדקתך:
אוצר מדרשים
כ״ה) יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי – אימתי ישראל שמחין, כשהן רואים למלך או לנשיא שלהן עוסק בתורה, וכן הוא אומר ירנו וישמחו חפצי צדקי (תהילים ל״ה:כ״ח) ומה כתיב אחריו? ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך (שם), הוי כל זמן שהמלך עוסק בתורה ישראל שמחין, לכך נאמר יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ.
מדרש תהילים
יראיך יראוני וישמחו וגו'. אימתי ישראל שמחין כשהן רואות למלך או לנשיא שלהן עוסק בתורה. וכן הוא אומר (תהלים לה כז) ירונו וישמחו חפצי צדקי. ומה כתיב אחריו (שם כח) ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך. הוי כל זמן שהמלך עוסק בתורה ישראל שמחין. לכך נאמר יראיך יראוני וישמחו וגו':