תהילים לז:ג מדרש: מדרש תהילים, תנחומא בובר, פסיקתא דרב כהנא ומדרש תנחומא

בְּטַ֣ח בַּֽ֭יהוָה וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃

מדרש תהילים

כי לא אל חפץ רשע אתה. שאין אתה חפץ בחיובן של בריות שנאמר (יחזקאל לג יא) אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. לא יגורך רע שאין אתה גר אצל הרעה ולא הרעה גרה אצלך. ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר המלאך שהוא ממונה על האף רחוק הוא שנאמר (ישעיה יג ה) באים מארץ מרחק מקצה השמים ה' וכלי זעמו. משל למלך שהיו לו שני לגיונים קשים. במזמור תפלה לדוד. את מוצא שלש לגיונות מהלכין לפני הקב"ה ואלו הן - (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך. (שם לז ג) אש לפניו תלך. (חבקוק ג ה) לפניו ילך דבר. ואיזהו פנימי שלהם צדקה. שנאמר (דברים כד יג) ולך תהיה צדקה. א"ר יודן להודיעך כמה כחה של צדקה ולהודיעך לעושי צדקה עד היכן מתן שכרן. לכך נאמר לא יגורך:
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז ג), ר' חגי בשם ר' יצחק הוה מסרס קרא, עשה טוב בטח בה', משל לבעל השוק שיצא לשער את המדות, ראה אותו אחד התחיל מטמין מלפני, אמר לו מה לך לטמון מלפני, שער את מדותיך ואל תיירא, הדה הוא דכתיב בטח בה' ועשה טוב. [שכן ארץ ורעה אמונה, עשה שכונה של ארץ, הוי זורע, הוי נוטע, ורעה אמונה, רעה אמונתן של אבות, דכתיב עיני (ה') בנאמני ארץ (שם קא ו).
שאל רבBookmarkShareCopy

פסיקתא דרב כהנא

[ב] בטח בי"י ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז:ג). ר' חגי בשם ר' יצחק מסריס הדין קרייא, עשה טוב ובטח בי"י. להגרונימוס שיצא לשער את המידות, וראה אותו אחד והתחיל מיטמן מלפניו. אמ' לו מה לך מיטמן מלפני, שער מדותיך ואל תתירא, הד"ה דכת' עשה טוב ובטח בי"י (תהלים שם). שכן ארץ (שם), תיעשה שכינה של ארץ, הוי זורע הווי נוטע. רעה אמונה (שם), רעה אמונתן של אבות, עיני בנאמני ארץ (תהלים קא:ו). ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי בזכות שני דברים ישראל מיתחטים לפני המקום, בזכות שבת ובזכות מעשרות. בזכות שבת מנין, אם תשיב משבת רגלך (ישעיה נח:יג), מה כת' בתריה, אז תתענג על י"י והרכבתיך וגו' (שם יד). בזכות מעשרות מנין, ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך י"י אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך (דברים כו:יא). ד"א ושמחת בכל הטוב (שם), ואין טוב, אלא דברי תורה, דכ' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד:ב). לפיכך מזה מזהיר את ישר' ואומ' להם עשר תעשר וגומ' (דברים יד:כב).
שאל רבBookmarkShareCopy