וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃
אגדת בראשית
[ג] ד"א ויהיו בני נח. זש"ה כי מרעים יכרתון וקוי ד' המה יירשו ארץ וגו' (תהלים לז ט), כי מרעים יכרתון אלו אנשי דור המבול, וקוי ה' המה יירשו ארץ, זה נח ובניו שנמלטו מן המבול, ויצאו מן התיבה, והיו מסתכלין לפניהם ולאחריהם לראות בריה או איש או אשה ולא היו מוצאין, שנאמר ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו (שם שם י) וענוים יירשו ארץ (שם שם), זה נח ובניו [שנאמר] שלשה אלה בני נח, ומאלה נפצה כל הארץ (בראשית ט יט). והתענגו על רוב שלום (תהלים שם) ומה רוב שלום היה להם, שהיו עמהם האריות והדובים והנמרים והזאבים והתנינים והשרפים והעקרבים וכל חיות ושרצים נתונין עמהם בתיבה, ולא הזיקו זה לזה, יש שלום גדול מזה, לכך נאמר והתענגו על רוב שלום.
מדרש תהילים
דבר אחר אליך ה' אקרא. זה שאמר הכתוב (משלי טז יט) טוב שפל רוח את ענוים. אשרי אדם שנוטל את הענוים ומתנהג בענוה. ואוי לו למי שנוטל את הרשעים שהם נוטלין את שלהן והולכין מן העולם. שנאמר (תהלים לז י) ועוד מעט ואין רשע. אמר הקב"ה שעה אחת מן הרשעים אוכלין את שלהן בעולם הזה ויורדין לגיהנם הם ומסייעיהם וכל מי שמשתתף עמהן. וכן הוא אומר (ירמיה מט י) כי אני חפשתי את עשו גליתי את מסתריו. אמר דוד לא אוכל בסעודתם ולא אשב עמהם:
מדרש תהילים
דבר אחר לדוד אליך ה' אקרא צורי אל תחרש ממני. אל תמשכני עם רשעים. אמר רבי אבא בר זעירא מתוך גנותן של שבטים את יודע שבחן. כתיב (בראשית לז ד) וישנאו אותו ולא יכלו וגו'. מה דבליבא הוי בפומא. ברם להלן (שמואל-ב יג כב) ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב. מה דבליבא לא בפומא: