תהילים לז:יא מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, אוצר מדרשים ואגדת בראשית

וַעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְ֝הִתְעַנְּג֗וּ עַל־רֹ֥ב שָׁלֽוֹם׃

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

אמר רב בשביל ד׳ דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר ועל שפורקין עול מצואריהן ונותנין על חבריהן ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן. אבל בענוים כתיב (תהלים לז יא) וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

ט תָּנוּ רַבָּנָן: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים חַמָּה לוֹקָה; עַל אַב בֵּית־דִּין שֶׁמֵּת וְאֵינוֹ נִסְפָּד כַּהֲלָכָה, וְעַל הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָסָה שֶׁצָּעֲקָה בָּעִיר וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ, וְעַל מִשְׁכָּב זְכוּר, וְעַל שְׁנֵי אַחִים, שֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָם כְּאֶחָד. וּבִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים מְאוֹרוֹת לוֹקִין; עַל כּוֹתְבֵי פְּלַסְתֵּר, וְעַל מְעִידֵי עֵדוּת שֶׁקֶר, וְעַל מְגַדְּלֵי בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל קוֹצְצֵי אִילָנוֹת טוֹבוֹת. וּבִשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים נִמְסָרִין לַמַּלְכוּת; עַל מַשְׁהֵי שְׁטָרוֹת פְּרוּעִים, וְעַל מַלְוֵי בְּרִבִּית, וְעַל שֶׁהִסְפִּיקוּ בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, וְעַל פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵין נוֹתְנִין. [אָמַר רַב] (ו)בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים יוֹרְדִין לְטִמְיוֹן; עַל כּוֹבְשֵׁי שְׂכַר שָׂכִיר, וְעַל עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר, וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין עֹל מִצַּוְּארֵיהֶן וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶן, וְעַל גַּסֵּי־הַרוּחַ, וְגַסּוּת־הָרוּחַ כְּנֶגֶד כֻּלָּן. אֲבָל בַּעֲנָוִים כְּתִיב: (תהילים ל״ז:י״א) "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ (נצר מטעי מעשה ידי להתפאר) [וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם"].
שאל רבBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

ר״ש אומר, עתיד הקב״ה לשרוק לדבורה אשר בקצה יאורי מצרים, ובאים ועושים מלחמה בתוך מצרים, והמלך הראשון שמנהיג אותם ומוציאם הוא עבד שמרד על אדונו, שנאמר כֹּה אָמַר ה׳ גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי (ישעיה מ"ט ז'), אותה מתועבת שבאומות אלו בני כנען, לעבד מושלים והוא סורר על אדונו, ומתקבצים אליו אנשים שמרדו על אדוניהם, ויוצאים במעט ומחזיקים מלכות בגבורה, ועושים מלחמה עם בני ישמעאל והורגים גבוריהם, ויורשים ממונם ואת רכושם. והם אנשים מכוערים ולובשים שחורים ויוצאים ממזרח, והם מהרים ונמהרים, שנאמר הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר (חבקוק א' ו'). ועל הר מרום ישראל יעלו ויסבר לפרוץ בהיכל, ודלתים יעקירו ומרות יבכו. וארבעה מלכים יעמדו עליהם – שנים נשיאים ושנים סגנים, הראשון הוא קונדק וממליך מלך בחייו מזרע המלוכה, והמלך שימלוך עליהם הולך בשפלות ועיניו יפות ושערו נאה וימות בשלום, ואין נפרעין ממנו בזה העולם. ואחריו יעמוד מלך במחלוקת, ויעמוד חיילים על נהר פרת, ויפלו כלם ביום אחד ויברח ויאסר, וכל הימים שהוא נאסר יהיה שלום בארץ ואחיו מושלים בכל הארצות. והמלך הרביעי שיעמוד עליהם אוהב כסף וזהב, והוא איש שחור וגבה קומה זקן וגרגר, והורג אותן שהוציאוהו והמליכוהו, ויעשה ספינות מנחושת וימלא אותם כסף וזהב וטומן אותם תחת מימי פרת להצניעם לבניו והם עתידין לישראל, שנאמר ונתתי לך אוצרות חשך ומטמוני מסתרים. ובימיו תפשע קרן מערבית, וישלח שם גייסות רבים והורג בני מזרח, וחוזר ומשלח גייסות רבות ובאים והורגים את בני מערב, ויושבים בארצם. וזה לך האות שאתה רואה שבוע אחד תחלתו [בשנה הראשונה] מטר, ובשניה – חצי רעב משתלחין, ובשלישית – רעב גדול. וברביעית – לא רעב ולא שובע, ובחמישית – שובע גדול ויצמח כוכב אחד במזרח ובראשו שבט והוא כוכב של ישראל, שנאמר דרך כוכב מיעקב. ואם האיר – לטובתן של ישראל הוא, ואז יצמח משיח בן דוד. וזה לך האות – כשאתה רואה שנפל נירון מזרחי שבדמשק, נפלה מלכות בני מזרח ואז תצמח הישועה לישראל, ומשיח בן דוד בא ויעלו לירושלם ויתענגו עליה, שנאמר וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם (תהלים ל"ז י"א). האל ברחמיו ישלח לנו הגואל במהרה בימינו אמן.
שאל רבBookmarkShareCopy