זֹמֵ֣ם רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו׃
פרקי דרבי אליעזר
כְּשֶׁעָבַר לָבֹא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בָּא עָלָיו עֵשָׂו מֵהַר שֵׂעִיר בְּזַעַף אַף זוֹמֵם לְהָרְגוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק״. אָמַר עֵשָׂו: ״אֵינִי הוֹרֵג אֶת יַעֲקֹב בְּחִצִּים וּבְקֶשֶׁת אֶלָּא בְּפִי אֲנִי הוֹרְגוֹ וּמוֹצֵץ אֶת דָּמוֹ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ״. אַל תְּהִי קוֹרֵא ״וַיִּשָּׁקֵהוּ״ אֶלָּא ״וַיִּשָּׁכֵהוּ״. וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ עַמּוּד ״כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן צַוָּארֵךְ״, וְקָהוּ שִׁנָּיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָלְתָה בְיָדוֹ תַּאֲוָתוֹ, הִתְחִיל כּוֹעֵס וְחוֹרֵק בְּשִׁנָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס״.