כִּֽי־יִפֹּ֥ל לֹֽא־יוּטָ֑ל כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ׃
מדרש לקח טוב
כת' (משלי כ"ב ט') טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל, דע שלא אמרו הנביאים החכמים שום דבר בעולם שלא רמזו משה רבינו ע"ה בתורה, משה אמר (דברים ט"ו י') נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו, בא שלמה ואמר טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל ולא ידענו מהו הטבת עין עד שאמר כי נתן מלחמו לדל. תניא ר' אלעזר הקפר אומ' לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו שאם לא בא הוא בא בנו ואם לא יבא בנו יבא בן בנו שנ' (דברים ט"ו י') כי בגלל הדבר ותניא ר' ישמעאל אומ' גלגל הוא המחזר בעולם, אמר רב יוסף נקיטינן האי צורבא מרבנן לא מיעני ואי מיעני אהדורי אפיתחא לא קא מהדר וראיה לדבר (תהלים ל"ז כ"ד) כי יפל לא יוטל כי יי' סומך ידו, (שם ל"ז כ"ה) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם תניא ר"ג אומר מאי דכתיב (דברים י"ג י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים ושאין מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים. בוא וראה שהרי אלימלך איש נעמי ומחלון וכליון גדולי הדור היו ולפי שהיה רעב בארץ ישראל הלכו להם לארץ מואב אמרו אם נשב כאן יהיו עוברים ושבים מכלים את ממונינו ויהיו צועקים עלינו עניי ישראל בכל יום כדי לפרנסם מוטב לנו להנצל מהם וסופם שמתו בחוצה לארץ ושמא תאמר ממונם נשאר הרי הוא אומר (רות א' כ"א) אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יי' הוי אומר (משלי כ"ב ט') טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל, ואומ' (שם כ"ח כ"ז) נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות. שאלו את שלמה בן דוד עד היכן כחה של צדקה אמר להם צאו וראו מה אמ' דוד אבי (תהלים קי"ב ט') פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד, ר' אליעזר אומ' אלימלך מחלון וכליון מגדולי הדור ופרנסי הדור היו ומפני מה נענשו מפני שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ ואם תאמר הרי כתי' (מלכים ב' ח' א') וגורי באשר תגורי כי קרא יי' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים תשובה כי לא היה בה כח לפרנס לא את עצמ' ולא את אחרים ואינו דומה מי שיכול למי שאינו יכול וא"ת הרי כתב באבינו אברהם עשיר גדול היה ולמה ירד למצרים תשובתך מפני שעיקרו של אותו הרעב לא בא לעולם אלא בשביל אברהם כדי שירד למצרים כדי לנסותו שנ' (תהלים ס' ו') נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה אבל הרעב שהיה בימי שפוט השופטים לא בא אלא על עון אותו הדור והיה להם לבקש רחמים על דורם ולא בקשו אלא חששו על עצמם לפיכך לא הצליחו ויהושפט אמ' (דברי הימים ב' י"ט י"ג) ויהי יי' עם הטוב ואי זהו הטוב זה עין טוב שאמ' שלמה.
ספרי דאגדתא
[אסתר ו, יג] ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו. מה אמרו לו אם מזרע היהודים מרדכי, אמרו חכמים בראשונה אמרו אוהביו, ובאחרונה אמרו חכמיו, שאמרו דברי חכמה, כי נפול תפול לפניו, מפלתן של רשעים אין להם עמידה, שכן כתיב נפלה נפלה בבל (ישעיה כא ט), אבל הצדיקים אע"פ שנופלים הן עומדים, שנאמר כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים (באחת יכשלו) [יכשלו ברעה] (משלי כד טז), וכן כי יפול לא יוטל כי ה' סומך ידו (תהלים לז כד), וכן אל תשמחי אויבתי כי נפלתי קמתי (מיכה ז ח), אבל הרשעים נופלים ואינן עומדים, שנאמר כי נפול תפול לפניו. אחר שאמרו לו הדבר הזה מיד נחטף, שנאמר עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויהבהילו את המן וגו', לקיים מה שנאמר רואיו יאמרו איו (איוב כ ז), ואע"פ שנתגדל ונתגאה, זכות מרדכי הפילו, לקיים מה שנאמר אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע כגללו לנצח יאבד רואיו יאמרו איו. כתיב אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש וגו' וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן, למה היו כורעים ומשתחוים לו, יש אומרים נתן אלהיו על לבו, וכך היה מהלך ומהרהר בלבו לומר אם ישתחוה לו מרדכי נמצא עובד ע"ז, לכך נאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ד"א ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. אלא אמרו חכמים מרדכי היה משבטו של בנימין, והוא אומר לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו (דברים לג יב), הרי שהיתה השכינה שרויה אצלו, אמר מרדכי אני איני יכול להחניף לרשע, שאני טעון סגנום של מלך, ואיפשר לי להשתחוות לו, אלא שלא ייזל השכינה השרויה אצלי על כתפיי, לכך נאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, אמר הקב"ה הכתבתי כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון (ישעיה מה כג), וכן כתיב לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה (תהלים כב ל), ורשע זה רוצה שיהיו כורעין לפניו, לרעתו עושה את החטא הזה, והכתוב אמר חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב (משלי יג כא), חטאים תרדף רעה, וכל כך למה, שהקב"ה דן לכל אדם לפי מעשיו, שנאמר אני ה' חוקר לב (ובוחן) [בוחן] כליות (לתת) [ולתת] לאיש כדרכיו (וכפרי) [כפרי] מעלליו (ירמיה יז י), וכן אמר אליהוא לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול, למה כי פועל אדם ישלם לו (איוב לד יא), ולא להמן בלבד שלם הקב"ה, אלא לכל מסייעיו, שנאמר ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא (אסתר ט א), ועליהם נאמר כעל גמולות כעל ישלם וגו' (ישעיה נט יח).
אגדת בראשית
פרק (מ"ח) [מ"ט] תורה.
[א] וירא ה' כי שנואה לאה (בראשית כט לא). זש"ה סומך ה' לכל הנופלים (תהלים קמה יד). אין מידותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, [מדת בשר ודם] כשיש לו אוהב עשיר הוא מדבק עמו ונכפף לו, וכשרואה שמטה ידו והעני, אינו סופנו (פי' מחשיבו) עוד אלא נותן עליו אבן, אבל הקב"ה כשהוא רואה לאדם שנכפף ומטה ידו נותן לו יד וזוקפו, שנאמר סומך ה' לכל הנופלים וזוקף (ה') לכל הכפופים (שם שם) העומדים אינו אומר כאן, אלא סומך ה' לכל הנופלים, וזוקף לכל הכפופים, לכל הנצבים לא נאמר, אלא לכל הכפופים, אם כן אף הרשעים אם יפלו סומך הוא אותן, שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. חס ושלום, שאם נפלו אין להם תקומה, שנאמר שם נפלו פעלי און דחו ולא יכלו קום (תהלים לו יג), ולמה, שנאמר יהיו כמוץ לפני רוח וגו' (שם לה ה), אבל הצדיקים כי יפול לא יוטל כי ה' סומך ידו (שם לז כד), הוי סומך ה' לכל הנופלים.
[א] וירא ה' כי שנואה לאה (בראשית כט לא). זש"ה סומך ה' לכל הנופלים (תהלים קמה יד). אין מידותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, [מדת בשר ודם] כשיש לו אוהב עשיר הוא מדבק עמו ונכפף לו, וכשרואה שמטה ידו והעני, אינו סופנו (פי' מחשיבו) עוד אלא נותן עליו אבן, אבל הקב"ה כשהוא רואה לאדם שנכפף ומטה ידו נותן לו יד וזוקפו, שנאמר סומך ה' לכל הנופלים וזוקף (ה') לכל הכפופים (שם שם) העומדים אינו אומר כאן, אלא סומך ה' לכל הנופלים, וזוקף לכל הכפופים, לכל הנצבים לא נאמר, אלא לכל הכפופים, אם כן אף הרשעים אם יפלו סומך הוא אותן, שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. חס ושלום, שאם נפלו אין להם תקומה, שנאמר שם נפלו פעלי און דחו ולא יכלו קום (תהלים לו יג), ולמה, שנאמר יהיו כמוץ לפני רוח וגו' (שם לה ה), אבל הצדיקים כי יפול לא יוטל כי ה' סומך ידו (שם לז כד), הוי סומך ה' לכל הנופלים.