תהילים מא:ג מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), ויקרא רבה ומדרש תהילים

אמר רב יהודה אמר שמואל כל המבקר את החולה נצול מדינה של גיהנם שנאמר (תהלים מא ב) איש משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה׳ ואין דל אלא חולה שנא׳ (ישעיה לח יב) מדלה יבצעני אי נמי מהדין קרא (ש״ב יג ד) מדוע אתה ככה דל בן המלך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר (משלי טז ד) כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה ואם בקרו מה שכרו מה שכרו כדאמרינן נצול מדינה של גיהנם אלא מה שכרו בעולם הזה (תהלים מא ג) ה׳ ישמרהו ויחייהו ואושר בארץ ואל תתנהו בנפש אויביו. ה׳ ישמרהו מיצר הרע ויחייהו מן היסורים ואושר בארץ שיהו הכל מכבדים אותו ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו רעים כנעמן שרפאוהו מצרעתו ואל יזדמנו לו רעים כרחבעם שחלקו מלכותו. תניא ר״ש בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין ילדים סתירה וראיה לדבר רחבעם בן שלמה (מ״א יב):

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ (ויקרא כה, לה), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מא, ב): אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה', אַבָּא בַּר יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר, זֶה שֶׁמַּמְלִיךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע. אִיסִי אָמַר זֶה שֶׁנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה שֶׁקּוֹבֵר מֵת מִצְוָה. רַבָּנָן אָמְרֵי זֶה שֶׁמַּבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הֶעָרִיצִים. רַב הוּנָא אָמַר זֶה שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, דְּאָמַר רַב הוּנָא כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה פּוֹחֲתִים לוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָלְיוֹ. אֵיתִיבֵיהּ לְרַב הוּנָא אִם כֵּן יַעֲלוּ שִׁשִּׁים וְיֵרֵד עִמָּהֶן לַשּׁוּק, אָמַר לָהֶם שִׁשִּׁים וּבִלְבָד שֶׁיְהוּ אוֹהֲבִין אוֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן מַרְוִיחִין לוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּאַבָּא בַּר רַבִּי יִרְמְיָה דְּאָמַר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר זֶה שֶׁמַּמְלִיךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, דִּכְתִיב (תהלים מא, ג): ה' יִשְׁמְרֵהוּ, מִיֵּצֶר הָרָע. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּאִיסִי דְּאָמַר זֶה שֶׁנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי, דִּכְתִיב (תהלים מא, ג): וִיחַיֵּהוּ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר זֶה שֶׁקּוֹבֵר מֵת מִצְוָה, דִּכְתִיב (תהלים מא, ג): וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ, עַל דַּעְתַּיְהוּ דְּרַבָּנָן דְּאָמְרֵי זֶה שֶׁמַּבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הֶעָרִיצִים, דִּכְתִיב (תהלים מא, ג): וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא דְּאָמַר זֶה שֶׁמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, דִּכְתִיב (תהלים מא, ד): ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. אָמַר רַבִּי יוֹנָה אַשְׁרֵי נוֹתֵן לְדָל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיאַךְ לְזַכּוֹת עִמּוֹ. רַבִּי יוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה בֶּן גְּדוֹלִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקַּח, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת הַיָּם, הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה, לִכְשֶׁאַתָּה מִתְרַוֵּחַ אַתְּ נוֹתְנוֹ לִי, וּבְשָׁעָה שֶׁנּוֹתְנוֹ לוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ מַתָּנָה לְךָ נְתַתִּיו. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם פְּעָמִים כְּתִיב: אַשְׁרֵי, וּמִכֻּלָּם לָא נָטוּל אַפּוֹכֵי אֶלָּא זֶה, וּמַאי אַפּוֹכֵי נָטוּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ ה', לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

דבר אחר אשרי משכיל אל דל. זה שאמר הכתוב (משלי יט יז) מלוה ה' חונן דל. א"ר יוחנן כל מי שהוא מבקר חולים מעבירין ממנו אחד מששים בחוליו. ומי שאינו מבקרו מוסיפין לו אחד מששים. א"ר אבא אם כמיניה דר' יוחנן יסקון לגבי ביש שיתין בני אנשא ויסקון ליה. א"ל ובלבד שיהיו אוהבים אותו כנפשם ואף על פי כן מרויחין לו. ר' אלעזר אמר מי שהוא קובר מת מצוה. ר' אבא אמר מי שהוא משכיל יצר טוב על יצר רע. ר' אסי אומר מי שהוא נותן פרוטה לעני. שנאמר ישמרהו ויחייהו. ומאי טעמיה דמאן דאמר שהוא משכיל יצר טוב על יצר רע. שנאמר אשרי משכיל אל דל. מאי טעמיה דרבי יוחנן דאמר מי שמבקר חולה. שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. ומאן דאמר קובר מת מצוה. שנאמר ואושר בארץ: