תהילים מה:ד מדרש: עין יעקב, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, אגדת בראשית ומדרש תנחומא

וְתֶהֱוֵי לְנוֹי בְּעָלְמָא? אָמַר אַבַּיֵּי: מִידִי דַּהֲוָה אַשְׁרָגָא בְּטִיהֲרָא. וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים טו) "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ". מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: כָּל הַנְּבִיאִים, לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיח, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, (ישעיה סד) "עַַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ". וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: אָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁתַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ, מִפְּנֵי מָה הֵן בְּטֵלִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ? אָמַר לֵיהּ: אַף לִימוֹת הַמָּשִׁיח אֵינָן בְּטֵלִים, הַיְנוּ דִּשְׁמוּאֵל. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי לְרַב דִּימִי, וְאַמְרֵי לָהּ, לְרַב אַוְיָא, [וְאַמְרֵי לָהּ, רַב יוֹסֵף לְרַב דִּימִי, וְאַמְרֵי לָהּ, לְרַב אַוְיָא, וְאַמְרֵי לָהּ, אַבַּיֵּי לְרַב יוֹסֵף]: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ? דִּכְתִיב: (תהילים מה) "חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר, הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ". אָמַר לֵיהּ רַב כַּהֲנָא לְמַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: הַאי, בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּתִיב?! אָמַר לֵיהּ: אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִדֵּי פְּשׁוּטוֹ (לעולם).

ה' איש מלחמה ה' שמו הרי זה מקרא [עשיר] במקומות הרבה מגיד שנגלה להן בכל כלי זיין: נראה להם כפרש כענין שנ' (תהלים י"ח י"א) וירכב על כרוב ויעף נראה להם בשריון ובכובע שנ' (ישעיה נ"ט י"ז) וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו: נראה להם כגבור חגור חרב כענין שנ' (תהלים מ"ה ד') חגור חרבך על ירך גבור: נראה להם בקשת כענין שנ' (חבקוק ג' ט') עריה תעור קשתך: נראה בצנה ומגן שנ' (תהלים ל"ה ב') החזק מגן וצנה: נראה להם בחנית כענין שנ' (חבקוק ג' י"א) לנגה ברק חניתיך: שומיע אני שצריך כל המדות הללו ת"ל ה' איש מלחמה ה' שמו בשמו הוא נלחם ואין צריך לכל מדות הללו: אם כן למה צריך הכתוב לפרט כל המקראות הללו: לומר שאם יצטרכו ישראל לאחד מהן הרי הוא עושה להם אוי להם לאומות העולם ממה ששומעת אזניהם שמי שאמר והיה העולם עתיד להלחם בהם: ד"א ה' איש מלחמה ה' שמו לפי שכשנגלה הקב"ה על הים נראה להם כבחור עושה מלחמה שנ' ה' איש מלחמה ונגלה עליהם בסיני כזקן עטוף כענין שנ' (דניאל ז' כ"א) חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיור ושעיר רישיה כעמר נקי יכול שהן שתי רשויות ת"ל ה' שמו ד"א ה' איש מלחמה ה' שמו הוא נלחם במצרים והוא על הים והוא על הירדן והוא על נחלי ארנון והוא בעולם הזה והוא לעולם הבא הוא לשעבר והוא לעתיד לבוא שנ' (דברים ל"ב ל"ט) ראו עתה כי אני אני הוא ואומר (ישעיה מ"א ד') אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא: ד"א ה' איש מלחמה ה' שמו יש גבור עומד במלחמה וכוחו עליו כבן ארבעים שנה אבל אין דומה לבן ששים או לבן שבעים שכל זמן שהוא הוליך כוחו מתמעט אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ה' איש מלחמה הנלחם במצרים ה' שמו הוא לשעבר והוא לעתיד וכן הוא אומר (מלאכי ג' י') כי אני ה' לא שניתי: ד"א ה' איש מלחמה יש גבור עומד במלחמה ומשחץ יוצא מידו אין יכול להחזירו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כשאין ישראל עושין רצונו של מקום גזרה יוצאה מלפניו שנ' (דברים ל״ב מ"א) אם שנותי ברק חרבי עשו תשובה הרי הוא מחזירה שנ' (שם) ותאחז במשפט ידי שומיע אני שמחזירה ריקם ת"ל (שם) אשיב נקם לצרי אני מחזירה על אומות העולם: ד"א ה' איש מלחמה יש גבר עומד ומשקנאה וגבורה לובשתו ואפלו אביו ואפלו אחיו ואפלו קרובין אינו מבחין אלא מכה והוליך בחמה: אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ה' איש מלחמה הוא עושה מלחמה ואעפ"י כן ה' שמו רחמן הוא על כל בריותיו מה שמו ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת (ל"ד ו):

פרק ט"ז תורה.
[א] ויהי אברהם בן תשעים שנה (בראשית יז א). זש"ה יפיפית מבני אדם וגו' חגור חרבך וגו' (תהלים מה ג ד), אמרו בני קרח המזמור הזה על אברהם, מהו יפיפית מבני אדם, מבניו של אדם הראשון משת ומאנוש ומקין, ומבניו של נח, שנאמר וירד ה' לראות וגו' בני האדם (בראשית יא ה), הוצק חן בשפתותיך (תהלים שם). בשעה שנשבעת למלך סדום, שנאמר הרימותי [ידי אל ה' אל עליון וגו'] (בראשית יד כב), כשם שהיית משיח כך הוצק חן בשפתותיך, ומה שכר נתנו לך, על כן ברכך אלהים לעולם (תהלים שם), וכל מה שנשתבחת הנית לי, ירדת לכבשן האש נתנסת נסיונות הרבה ועמדת ורדפת אחר חמשה עשר מלכים ונשתבחת בעולם, מה שעשית עשית, מכאן ואילך מבקש את להודיע גבורתי, חגור חרבך על ירך גבור, אותה שעה הודך והדרך הוא בעולם, ואימתי כך ויהי אברהם בן צ' שנה וגו' ואתנה בריתי וגו'.