כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃
אוצר מדרשים
פרק ראשון: הקב״ה רם ונשא ואף כסאו רם ונשא. ומנין שהקב״ה נקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה׳ רם ונשא, ומנין שאף כסאו רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא. הקב״ה נקרא צדק שנאמר אני ה׳ דובר צדק וגו׳. ומנין שאף כסאו נקרא צדק שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. הקב״ה נקרא משפט שנאמר כי אלהי משפט ה׳, ואף כסאו נקרא משפט שנאמר כי שמה ישבו כסאות למשפט. הקב״ה נקרא אמת שנאמר וה׳ אלהים אמת, ואף כסאו נקרא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת. הקב״ה נקרא כבוד שנאמר ויבא מלך הכבוד, ואף כסאו נקרא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון. יבא מלך הכבוד וישב על כסא הכבוד בהיכל הכבוד שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד. הקב״ה נקרא קדוש שנאמר קדוש ק"ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו, ואף כסאו נקרא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו. יבא מלך הקדוש וישב על כסא הקדוש בסוד קדושים רבה שנאמר אל נערץ בסוד קדושים רבה. —כמה כסאות יש לו לקב״ה, יש לו כסא נכון שנאמר נכון כסאך מאז, יש לו כסא צדק ומשפט שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך, יש לו כסא חסד שנאמר והוכן בחסד כסא, יש לו כסא יה שנאמר כי יד על כס יה, יש לו כסא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון, יש לו כסא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת, יש לו כסא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו, יש לו כסא עולם שנאמר כסאך אלהים עולם ועד, יש לו כסא רחמים שנאמר לה׳ אלהינו הרחמים והסליחות, יש לו כסא מלוכה שנאמר והיתה לה׳ המלוכה, יש לו כסא רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא. יבא רם ונשא וישב על כסא רם ונשא יתברך ויתעלה ויתרומם על כל ברכה ותהלה.
מדרש תנחומא
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט, זֶה כִּסֵּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ (תהלים מה, ז).
בראשית רבה
ידך בעורף אויביך, זה דוד שהוא עומד ממנו, דכתיב ביה (שמואל ב כב): ואויבי תתה לי עורף. ישתחוו לך בני אביך, יצחק אמר לו ליעקב, בני אמך, שלא היתה לו אלא אשה אחת, רבקה, אבל יעקב, שהיה לו ארבע נשים, אמר לו ליהודה, בני אביך. גור אריה יהודה מטרף בני עלית, מטרפו של יוסף, שאמרת (בראשית לז): מה בצע. דבר אחר: מטרף, מטרפה של תמר, שהצלת ד' נפשות: עצמך, ותמר, ושני בניה. אמר לו הקב"ה: אתה הצלת ד', אף אני אציל ד' מבני בניך, דניאל חנניה מישאל ועזריה וקרא לו ד' שמות: גור אריה, יהודה, כרע שכב כאריה, וכלביא. לא יסור שבט מיהודה, זה כסא מלכות, (תהלים מה): כסאך אלהים עולם, ועד שבט מישור. אימתי ומחוקק מבין רגליו? כשיבא אותו, שהמלכות שלו, שכתוב בו (ישעיה כח): ברגלים תרמסנה עטרת וגו'. עד כי יבא שילה, מי שהמלכות שלו. ולו יקהת עמים, מי שמקהה שיני כל האומות, שנאמר (מיכה ז): ישימו יד על פה, אזניהם תחרשנה. דבר אחר: ולו יקהת עמים, מי שאו"ה מתקהלין עליו, שנאמר (ישעיה יא): שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גוים ידרושו. אוסרי לגפן עירה, משיכניס כל ישראל, שנקראו גפן, שנאמר (תהלים פ): גפן ממצרים תסיע. ולשרקה בני אתונו, זה שכתוב בו (זכריה ט): עני ורוכב על חמור וגו'. דבר אחר: ולשרקה בני אתונו, מי שנוטע כל ישראל, כשורק, שנאמר (ירמיה ב): ואנכי נטעתיך שורק. והיאך הוא עושה? (יחזקאל לו): וזרקתי עליכם מים טהורים. כבס ביין לבושו, שהיין הרבה בגבולו. ובדם ענבים סותה, ואין סותה, אלא טעות, כדכתיב (דברים יג): כי יסיתך אחיך וגו.' אם יטעו בהלכה, תהא מתכבסת בתחומו. חכלילי עינים מיין, מכאן אתה למד, שהיין הרבה בתחומו, כאדם שאומר לחבירו: מזוג לי ושנה לי, שחיכי ערב לי, חיך לי לי. ולבן שינים מחלב, בזכות התורה, (ישעיה א): אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו: