תהילים מז:ט מדרש: אוצר מדרשים ואגדת בראשית

פרק ראשון: הקב״ה רם ונשא ואף כסאו רם ונשא. ומנין שהקב״ה נקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה׳ רם ונשא, ומנין שאף כסאו רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא. הקב״ה נקרא צדק שנאמר אני ה׳ דובר צדק וגו׳. ומנין שאף כסאו נקרא צדק שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. הקב״ה נקרא משפט שנאמר כי אלהי משפט ה׳, ואף כסאו נקרא משפט שנאמר כי שמה ישבו כסאות למשפט. הקב״ה נקרא אמת שנאמר וה׳ אלהים אמת, ואף כסאו נקרא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת. הקב״ה נקרא כבוד שנאמר ויבא מלך הכבוד, ואף כסאו נקרא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון. יבא מלך הכבוד וישב על כסא הכבוד בהיכל הכבוד שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד. הקב״ה נקרא קדוש שנאמר קדוש ק"ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו, ואף כסאו נקרא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו. יבא מלך הקדוש וישב על כסא הקדוש בסוד קדושים רבה שנאמר אל נערץ בסוד קדושים רבה. —כמה כסאות יש לו לקב״ה, יש לו כסא נכון שנאמר נכון כסאך מאז, יש לו כסא צדק ומשפט שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך, יש לו כסא חסד שנאמר והוכן בחסד כסא, יש לו כסא יה שנאמר כי יד על כס יה, יש לו כסא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון, יש לו כסא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת, יש לו כסא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו, יש לו כסא עולם שנאמר כסאך אלהים עולם ועד, יש לו כסא רחמים שנאמר לה׳ אלהינו הרחמים והסליחות, יש לו כסא מלוכה שנאמר והיתה לה׳ המלוכה, יש לו כסא רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא. יבא רם ונשא וישב על כסא רם ונשא יתברך ויתעלה ויתרומם על כל ברכה ותהלה.

[ב] ד"א מעונה אלהי קדם א"ר אחא אמר הקב"ה לא בראתי מעונה אלא כדי שתהיו עושין רצוני, ומתיראין ממני בתנאין הללו, וכן הוא אומר אמרתי אך תראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה (צפני' ג ז). ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד (דברים לג כז). אותה שעה וישכון ישראל בטח בדד (שם שם כח). כל זמן שמ"ה בשלוה אין ישראל בשלוה, משל לקורא (דגר) שהיה מזמר בביתו של אדניו, היה יושב וסועד וקורא מזמר, אחר זמן הביא אדוניו לבן הנץ, כיון שראה אותו הקורא ברח תחת המטה, והטמין עצמו, ולא פתח עוד את פיו, נכנס המלך לסעוד [אמר] לבן ביתו, א"ל למה אינו מזמר הקורא. אמר לו מפני שהכנסת עליו בן נץ, והוא רואה אותו ומתירא ואינו מזמר, אלא הוציא את הנץ והוא מזמר, כך ישראל בעולם הזה נתונין בחוצה לארץ ישראל, ומ"ה יושבות בארצם, שנאמר אשר אמרו להן יושבי ירושלים רחקו מעל ה' לנו היא נתנה הארץ למורשה (יחזקאל יא טו). והקב"ה אומר לישראל למה אין אתם מקלסין אותי, שנאמר יונתי בחגוי הסלע וגומר השמיעני את קולך (שה"ש ב יד), אמר לו משה רבש"ע כל זמן שמ"ה בארצך אין ישראל נראין בעולם, אלא העבר אותן, והן נראין, שנאמר ויגרש וגומר ואחריו וישכון וגומר (דברים לג כז כח), אף הקב"ה כביכול אינו נראה בעולם, עד שעה שיעקור מלכות אדום, שנאמר מלך אלהים על גוים (תהלים מז ט), אותה שעה אלהים ישב על כסא קדשו (שם שם).