תהילים מט:ה מדרש: פרקי דרבי אליעזר

שְׁלֹשָׁה אֲהוּבִים יֵשׁ לוֹ לָאָדָם בְּחַיָּיו, וְאֵלּוּ הֵן: בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ וּמָמוֹנוֹ וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבְשָׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם קוֹרֵא לְבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ וְאוֹמֵר לָהֶם: ״בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹצִיאוּנִי מִדִּין הַמָּוֶת הָרַע הַזֶּה!״ וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: ״וַהֲלֹא שָׁמַעְתָּ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת? וְלֹא כָּךְ כָּתוּב 'אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ'?״ וַאֲפִלּוּ מָמוֹנוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ״. לָמָּה? ״וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם״. מִדָּבָר זֶה לְעוֹלָם אֶלָּא ״לֵךְ לְשָׁלוֹם, תָּנוּחַ עַל מִשְׁכָּבְךָ וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין, וִיהֵא חֶלְקְךָ עִם חֲסִידֵי עוֹלָם״. וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה כֵּן, מַכְנִיס אֶת מָמוֹנוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ״הַרְבֵּה טָרַחְתִּי עָלֶיךָ לַיְלָה וָיוֹם, בַּמִּישׁוֹר וּבֶהָרִים. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, פְּדֵנִי מִן הַמָּוֶת הַזֶּה וְהַצִּילֵנִי מִן הַמִּיתָה!״ וְהוּא מְשִׁיבוֹ: ״וַהֲלֹא שָׁמַעְתָּ 'לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה'?״ אַחֲרֵי כֵן הוּא מַכְנִיס מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְאוֹמֵר לָהֶם: ״בּוֹאוּ וְהַצִּילוּנִי מִן הַמָּוֶת הַזֶּה, וְתִחְזְקוּ עִמִּי וְאַל תַּנִּיחוּנִי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לָכֶם תּוֹחֶלֶת עָלַי אִם אִנָּצֵל״. וְכֵן מְשִׁיבִים לוֹ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים: ״לֵךְ לְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ לְשָׁם אָנוּ מַקְדִּימִין אוֹתְךָ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ״.