אַ֥שְֽׁרֵי הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֭הֹוָה מִבְטַח֑וֹ וְֽלֹא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֝הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב׃
מדרש שכל טוב
וסמוך לשכחת רהבי סטי כזב פקודת בטחון הבורא שכתוב אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים (ודוברי) [ושטי] כזב (תהלים מ ה) וכתיב קץ שם לחשך (איוב כח ג), קץ שם הקב"ה ליוסף כמה שנים יהיה בבית הכלא, לא יגרע מצדיק (עינו) [עיניו] ואת מלכים לכסא ויושיבם לנצח ויגבהו (איוב לו ז) אע"פ שתלה יוסף הצדיק בטחונו בשר המשקים לא גרע הקב"ה רחמים ממנו אלא שם עיניו עליו לטובה, וישלח המלך ויתירהו והרכיבו בכסא מרכבת משנהו ויושיבו לאחיו ולאחיו בארץ גושן ויגבהו ויאחזו בה:
בראשית רבה
(תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף. ולא פנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקים: זכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים. אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ר' יודן אמר: המון ריבי רברביא, שהם שטים אחרי כזב. אוי לו למי שהוא בוטח בהם. (קהלת ה) כי בא החלום ברוב ענין אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי? אמר לו: אתה על אלהיך, הה"ד: ויהי מקץ וגו'. (שם ד) כי מבית הסורים יצא למלוך, זה יוסף, שיצא מבית האסורים של פרעה. יצא למלוך, וישלח פרעה. כי גם במלכותו נולד רש, במלכותו של יוסף, נולדה רשתו של פוטיפרע. דבר אחר: ויהי מקץ (שם) ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש, זה יוסף. עם הילד השני, אלו שתי שנים שנתוספו לו. ולמה ניתוסף לו ב' שנים? כדי שיחלום פרעה. ויתגדל ע"י חלום, שנאמר: ויהי מקץ שנתים ימים: