הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃
פרקי דרבי אליעזר
רַבִּי זְעִירָא אוֹמֵר: עֲשִׁירֵי שַׁלְוָה הָיוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם מִן הָאָרֶץ הַטְּמֵאָה הַטּוֹבָה וְהַשְּׁמֵנָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עָלֶיהָ, שֶׁכָּל שֶׁצָּרִיךְ לָעוֹלָם הָיוּ מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה. זָהָב הָיוּ מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ״. כֶּסֶף הָיוּ מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא״. אֲבָנִים טוֹבוֹת הָיוּ מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ״. לֶחֶם הָיוּ מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם״. וְלֹא בָטְחוּ בְּצֵל יוֹצְרָם אֶלָּא עַל רֹב עָשְׁרָם, וְהָעֹשֶׁר דּוֹחֶה אֶת בְּעָלָיו מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם״.
מדרש תהילים
דבר אחר בבוא דואג האדומי. זה שאמר הכתוב (משלי יח כא) מות וחיים ביד לשון. שהכל תלוי בלשון. אם יבקש אדם לומר לשון הרע אומר. ואם בקש לשון טוב אומר. לכן אל יאמר אדם הואיל וניתנה רשות ללשוני הריני מדבר מה שאני מבקש. כבר הזהירה התורה ואמרה (תהלים לד יד) נצור לשונך מרע. ואם תאמר שמא אתה מפסיד כלום. חס ושלום שאתה משתכר ורוח הקדש צווחת ואומרת (משלי כא כג) שומר פיו ולשונו. דבר אחר מות וחיים ביד לשון. ראה כמה קשה לשון הרע שאין אדם מוציאו מתוך פיו עד שהוא כופר בעיקר. שנאמר (תהלים יב ה) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. ומי יעמוד כנגדם גיהנם. כביכול הקב"ה צווח מן בעלי הלשון ואומר (שם צד טז) מי יקום לי עם מרעים. ומי יכול לעמוד בהן גיהנם. ואף גיהנם חוזרת ואומרת לו איני יכולה. והקדוש ברוך הוא חוזר ואומר לה אני מלמעלה ואת מלמטה. שכן הוא אומר (שם קכ ד) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. אמר הקב"ה לישראל אם רצונכם להנצל מגיהנם הרחיקו עצמכם מלשון הרע ואתם זוכים לחיי העולם הבא. שנאמר (שם לד יג) מי האיש החפץ חיים. אמרו רבותינו מעשה היה ברוכל אחד שהיה מסבב בעיירות של צפוריא וכו'. דבר אחר מות וחיים ביד לשון. כלכלה של תאנים. אכל ולא בירך זה מות ביד לשון. אכל ובירך זה חיים ביד לשון. הכל תלוי בלשון. דבר אחר מות וחיים. אם זכה לתורה זכה לחיים לפי שהתורה נקרא עץ חיים. שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. והתורה רפואה ללשון. שנאמר (שם טו ד) מרפא לשון עץ חיים. לכן מי שעוסק בלשון הרע מתחייב בנפשות. בא וראה כמה קשה לשון הרע מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. כי בשלש עבירות הללו כתיב גדול גדולה. ובלשון הרע כתיב גדולות. לשון מדברת גדולות וגו'. בעבודה זרה כתיב (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. ובגילוי עריות כתיב (בראשית לט ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים. ובשפיכות דמים כתיב (שם ד יג) גדול עוני מנשוא. בא להודיעך שקשה לשון הרע משלש העבירות הללו. דבר אחר שההורג את הנפש אינו הורג אלא נפש אחת. והאומר לשון הרע הורג שלשה. המספרו והמקבלו והנאמר עליו. ומנין אתה למד זה מדואג שאמר לשון הרע על אחימלך לפני שאול ונהרגו שלשתן. שאול שקבלו. ואחימלך שנאמר עליו. ודואג שאמרו. שאול שקבלו שנאמר (דברי הימים-א י יג) וימת שאול במעלו. ואחימלך שנאמר עליו שנאמר (שמואל-א כב טז) מות תמות אחימלך. ודואג שאמרו שנטרד מן העולם. שנאמר גם אל יתצך לנצח. מן חיי העולם. ומי גרם לו. לשון הרע. שנאמר בבוא דואג האדומי ויגד לשאול: