יָמִ֣ים עַל־יְמֵי־מֶ֣לֶךְ תּוֹסִ֑יף שְׁ֝נוֹתָ֗יו כְּמוֹ־דֹ֥ר וָדֹֽר׃
פרקי דרבי אליעזר
״כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ״ (תהלים צב, ה). אָמַר אָדָם: שִׂמְּחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִכְנִיסַנִי בְּגַן עֵדֶן, וְהֶרְאַנִי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלִין וְאוֹבְדִין, וְהֶרְאַנִי דָּוִד בֶּן יִשַׁי מוֹשֵׁל לֶעָתִיד לָבֹא. וְלָקַחְתִּי מִשְּׁנוֹתַי שִׁבְעִים שָׁנָה וְהוֹסַפְתִּי עַל יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סא, ז): ״יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר״. וְנָתַתִּי לָאֵל רְנָן וְשֶׁבַח וְזֶמֶר מִמַּעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ה): ״בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן״.
אגדת בראשית
[ג] ד"א ותאמר ציון עזבני ה'. אמר דוד חשבתי ימים מקדם שנות עולמים, הלעולם תאנף בנו וגו' (תהלים עז ו). מה ראתה לומר עזבני ה', אלא אמרה חשבתי כל ימים שבראת ולא נגאלתי, חשבתי ימי נדה, שכך אמר הנביא כטומאת הנדה היתה דרכם לפני (יחזקאל לו יז), חשבתי ולא נגאלתי, חשבתי ימי לידה, שאמר הנביא לכן יתנם עד עת יולדה ילדה (מיכה ה ב). חשבתי ימי הדורות, דכתיב שנותיו כמו דור ודור (תהלים סא ז). חשבתי עשרים שנה אלו שנתרצה ליצחק אחר עשרים שנה, שנאמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו' (בראשית כה כ), ובן ששים הוליד, שנאמר (ויהי יצחק) [ויצחק] בן ששים שנה בלדת אותם (שם שם כו), חשבתי ולא נגאלתי. חשבתי עשרים ושתים שנה ליעקב, כנגד עשרים ושתים שנה שעשה יוסף חוץ [מאביו], ואחר עשרים ושתים שנה נתוודע לו, שנאמר רב עוד יוסף בני חי (שם מה כח), חשבתי ולא נגאלתי. חשבתי המלכיות ע' שנה לבבל, שנאמר (כפי) [כי לפי] מלאת לבבל שבעים שנה (ירמי' כט י), וחשבתי של מדי ושל יון ולא נגאלתי, והרי כמה שנים ארם משעבדת אותי ולא נגאלתי, שמא השכח חנות אל (תהלים עז י), או שמא האפס לנצח חסדו וגו' (שם שם ט) לפיכך אני אומרת עזבני ה'.
מדרש תהילים
טוב להודות לה'. אדם הראשון אמרו. כדי שילמדו כל הדורות שכל מי שמודה על פשעים ועוזב ניצל מדינה של גהינם שנאמר טוב להודות לה'. להגיד בבקר חסדך לכל באי עולם הבא שהן דומין לבקר. ואמונתך בלילות לכל באי העולם הזה שהן דומין ללילה. יגידו ויאמרו אמונתו וחסדו שעשה עמי והצילני מדינה של גהינם. עלי עשור. כל עדיות נאמנות לישראל בעשרה. הכנור שהיה דוד מנגן בו היה בעשרה. עדות המת בעשרה. ברית מילה בעשרה. עדות ברכת השם בעשרה. עדות חליצה בעשרה שנאמר (רות ד ב) ויקח בועז עשרה אנשים. אמר הקב"ה איני רוצה מישראל זמר בכנור אלא הגיון פיהם שנאמר עלי הגיון בכנור. כי שמחתני ה' בפעלך. אמר רבי חזקיה ברבי ירמיה מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בן יוחאי דאזיל להודקי ואזיל טעין ובא עשיר. כי אתא לגבי רבי שמעון בן יוחאי והיו התלמידים רואין את הריוח היו מצירין על עצמן. מה עשה רבי שמעון בן יוחאי נסב לתלמידיו ונפק עמהון בבקעתא חדא. אמר בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב. ונתמלאה. מיד אמר לתלמידיו יטול כל אחד ואחד חלקו כל מה שאתם רוצים. אבל תהיו יודעים שכל מי שהוא נוטל ממתן שכרו של עולם הבא הוא נוטל. כיון ששמעו כך משכו ידיהם התחילו אומרים כי שמחתני ה' בפעלך. כי שמחתני ה' בפעלך. אמר אדם שמחני הקב"ה והכניסני בגן עדן והראני מקום שכינת הצדיקים בגן עדן והראני ארבע מלכיות מושלן ואובדן והראני בן ישי מושלו לעתיד לבוא ולקחתי משנותי שבעים שנה והוספתי על ימיו שנאמר (תהלים סא ז) ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ונתן לאל רנן ושבח וזמר במעשיו שנאמר במעשה ידיך ארנן: