תהילים סח:טו מדרש: אוצר מדרשים, תנחומא בובר, פסיקתא דרב כהנא ומדרש תנחומא

היכל שביעי: ההיכל הזה הוא היכל שמרי היין להשתכר ממנו כדכתיב וישכר ויתגל בתוך אהלה (בראשית ה') והם הענבים שסחטה חוה שבהם גרמה מיתה לבעלה ולכל אותם הבאים אחריו, ענבימו ענבי רוש אשכלות מרורות. בהיכל הזה עומדות כל אותם נשמות טמאות להשפיע לכל אותם המטמאים עצמם בנדה ואשת איש וכיוצא בהן כגון ממזרים וכו', מהיכל זה יוצא רוח אחד שהוא ממונה על כל אותם הנשמות ושמו צפוני וסימנך ואת הצפוני ארחיק מעליכם (יואל ב׳:כ׳), וכנגד ההיכל הזה בגיהנם נקרא ארץ תחתית. בהיכל הזה נקודה דקה קרובה אל ספירות הקליפות וממנו יוצאים כל אותם רוחות הדקים המשוטטים בעולם שהם רואים ואינם נראים, ואלו עומדים לעשות נסים לבני אדם כי אלה אינם עומדות בקליפות הטנופות כ״כ כאחרים. על אלו ממונה אחד נסיר״א שמו, והיא מלה ארמית ופי' חתוכה שהכוונה שהוא מובדל מקליפות הטמאות ביותר, ואלו פורחים באויר ומזיקים מצד טומאתם מלעשות נסים בעולם לאותם העומדים בצד הקדושה. מן ההיכל הזה יוצא אש חזק ושלג ורוח מתחזק לדון את הרשעים וזש"ה תשלג בצלמון (תהילים ס״ח:ט״ו). בהיכל הזה עומדים ד' פתחים פתוחים לד' רוחות, ואלו אוחזים ואינם אוחזים בצד הקדושה ושם מאיר אור הקדושה והוא מקום מתוק לחסידי או״ה שלא הרעו לישראל. בפתח ההיכל האמצעי מבחוץ ג' פתחים והם מכוונים כנגד הקדושה והם מקומות למלכי או״ה החסידים שלא הרעו לישראל ולא דחקו אותם והגינו עליהם. ויש להם שם כבוד על כך ומאיר להם אור הקדושה בתוך האפלה ההיא. ועל זה נאמר מלכי הגוים כולם שכבו בכבוד איש בביתו (ישעיהו י״ד:י״ח). ואם דחקו לישראל כמה מלאכי חבלה אוחזים בהם ודנים אותם ג' פעמים בכל יום בכמה דינים משונים, ובכל יום ויום מעידים על ישראל ועל אמונתם ויורדים למטה ונדונים שם.

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים (משלי לא כא), חזקיה אמר משפט רשעים מגיהנם שנים עשר חדש, ששה חדשים בחמה, וששה חדשים בצינה, בתחלה הקב"ה מכניס בהם חיכוך, והם אומרים זו גיהנם של הקב"ה, ואחר כך הוא מוציאן לשלג, והם אומרים זו היא צינתו של הקב"ה, בתחלה הם אומרים ווה, ולבסוף הם אומרים ווי, הוא שדוד אמר ויעלני מבור שאון מטיט היון (תהלים מ ג), ממקום שאומרים וה וויי, והיכן משלימין עצמם, ר' יהודה [ברבי] אומר בשלג, הדה הוא דכתיב בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (שם סח טו), השלג הוא צלמונא שלהם, יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר כי כל ביתה לבוש שנים, מילה ופריעה, ציצית ותפילין, הענק תעניק, נתון תתן, פתוח תפתח, עשר תעשר, לפיכך משה מזהיר לישראל עשר תעשר.

[ד] לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים (משלי לא:כא). חזקיה אמ' משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש, ששה חדשים בחמה, וששה חדשים בצינה. בתחילה הקב"ה מכניס בהם חכך והוא מכניסם בגיהנם בחמה, והן אומרין זו היא גיהנם של הקב"ה. ואחר כך הוא מוציאם לשלג, והן אומרין זו היא צינתו של הקב"ה. בתחילה הן אומ' וה, ולבסוף הן אומ' ווי, והוא שדוד אומר ויעלני מבור שאון מטיט היון (תהלים מ:ג), מה הוא מטיט היון, ממקום שאומ' ווה ווי. ואיכן הן משלימין נפשותיהם, יהודה ברבי א' בשלג, הד' דכת' בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (שם סח:טו), השלג היא צלמונה שלהם. יכול אף ישר' כן, ת"ל לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים (משלי שם), לבוש שנים, מילה ופריעה, ציצית ותפילים, הענק תענק, נתן תתן, פתח תפתח, עשר תעשר. לפיכך משה מזהיר את ישר' ואו' להם עשר תעשר וגו' (דברים יד:כב).