תהילים סח:כז מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, תנחומא בובר ומדרש תנחומא

(דף ז ע״ב) אמר רב נחמן אמר לי הונא בר נתן תנא מנין לברכת חתנים בעשרה שנא׳ (רות ד ב) ויקח עשרה אנשים ור׳ אבהו אמר מהכא (תהלים סח כז) במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל ורב נחמן בהאי קרא דר׳ אבהו מאי דריש ביה מיבעיא ליה לכדתניא היה ר״מ מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנא׳ במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל:

ג אָמַר רַב נַחְמָן: אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן תָּנָא: מִנַּיִן לְבִרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (רות ד׳:ב׳) "וַיִּקַּח (בועז) עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים" וְגוֹ'. וְרַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: מֵהָכָא: (תהילים ס״ח:כ״ז) "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל". וְרַב נַחְמָן, בְּהַאי קְרָא דְּרַבִּי אִבָּהוּ, מַאי דָּרִישׁ בֵּיהּ? מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַיָּם? שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל". [וְאִידָךְ? אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: 'מִבֶּטֶן', מַאי 'מִמְּקוֹר'? עַל עִסְקֵי מָקוֹר. וְרַבִּי אַבָּהוּ, בְּהַאי קְרָא דְּרַב נַחְמָן, מַאי דָּרִישׁ בֵּיהּ? הַהוּא מִיבָּעִי לֵיהּ לְמִדְרָשׁ: 'עַמּוֹנִי' וְלֹא עַמּוֹנִית, 'מוֹאָבִי', וְלֹא מוֹאָבִית. דְּאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ לִבְרָכָה, לָא סַגְיָא דְּלָאו זְקֵנִים? וְאִידָךְ, אִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ לְמִדְרָשׁ, לָא סָגִי דְּלָאו עֲשָׂרָה? אִין! לְפִרְסוּמֵי מִלְּתָא, וְכִדְאָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חַנָּא בַּגְדָּתָאָה: פּוּק וְאַיְתִּי לִי בֵּי עֲשָׂרָה, וְאֵימָא לָךְ בְּאַנְפַּיְהוּ: הַמְזַכֶּה לְעֻבָּר קָנָה, וְהִלְכְתָּא: הַמְזַכֶּה לְעֻבָּר לֹא קָנָה. תָּנוּ רַבָּנָן: מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים בְּבֵית חֲתָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בְּבֵית הָאֵרוּסִין מְבָרְכִין אוֹתָהּ. אָמַר אַבַּיֵּי: וּבִיהוּדָה שָׁנוּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַחֵד עִמָּהּ. תַּנְיָא אִידָךְ: מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים בְּבֵית חֲתָנִים, וּבִרְכַּת אֵרוּסִין בְּבֵית הָאֵרוּסִין. 'בִּרְכַּת אֵרוּסִין' מַאי מְבָרֵךְ? רַבִּין בַּר רַב אַדָּא וְרַבָּה בַּר רַב אַדָּא, תַּרְוַיְהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אַמְרֵי: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין". רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מְסַיֵּם בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין". מַאן דְּלָא חָתִים, מִידִי דַּהֲוָה אַבִּרְכַּת פֵּרוֹת וְאַבִּרְכַּת מִצְווֹת. וּמַאן דְּחָתִים, מִידִי דַּהֲוָה אַקִּדּוּשָׁא. תָּנוּ רַבָּנָן: מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה כָּל שִׁבְעָה. אָמַר רַב יְהוּדָה: וְהוּא שֶׁבָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת. מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ". וְ"יוֹצֵר הָאָדָם". וַ"אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם". "שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ". "שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה". "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה, רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ, יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה".

סוטה פרק ה - סט מִשְׁנָה. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: (שמות טו) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר". שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין שִׁירָה אַחֲרָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְכוּ'. (בברייתא מפורש יותר) תָּנוּ רַבָּנָן: (את זו) [בּוֹ בַּיּוֹם] דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה, וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה? כְּגָדוֹל הַמַּקְרִיא אֶת הַהַלֵּל, וְהֵם עוֹנִים אַחֲרָיו רָאשֵׁי פְּרָקִים. מֹשֶׁה אוֹמֵר: (שם) "אָשִׁירָה לַה'", וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "אָשִׁירָה לַה'". מֹשֶׁה אוֹמֵר: "כִּי גָאֹה גָּאָה", וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "אָשִׁירָה לַה'". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כְּקָטָן הַמַּקְרִיא אֶת הַהַלֵּל, וְהֵם עוֹנִים אַחֲרָיו מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, מֹשֶׁה אָמַר: "אָשִׁירָה לַה'", וְהֵם אוֹמְרִים: "אָשִׁירָה לַה'". מֹשֶׁה אָמַר: "כִּי גָאֹה גָּאָה", וְהֵם אוֹמְרִים: "כִּי גָאֹה גָּאָה". רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּסוֹפֵר הַפּוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ תְּחִלָּה וְהֵם עוֹנִין אַחֲרָיו. בְּמַאי קָא מִיפְלְגֵי? רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: 'לֵאמֹר', אַמִלְּתָא קַמַיְתָא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: 'לֵאמֹר', אַכֹּל מִלְּתָא וּמִלְּתָא. וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר: 'וַיֹּאמְרוּ', דְּאָמוּר כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. 'לֵאמֹר', דְּפָתַח מֹשֶׁה בְּרֵישָׁא. תָּנוּ רַבָּנָן: דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה, וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה? עוֹלֵל מֻטָּל עַל בִּרְכֵּי אִמּוֹ, וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, עוֹלֵל הִגְבִּיהַּ צַוָּארוֹ, וְתִינוֹק שָׁמַט דַּד (אמו) מִפִּיו, וְאָמְרוּ: (שמות טו) "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים ח) "מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז". (תַּנְיָא), הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עֻבָּרִין שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם סח) "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל". [וְהָא לָא חָזוּ? אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: כֶּרֶס נַעֲשָׂה לָהֶם כְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְרָאוּ].