תהילים סט:י מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ומדרש תהילים

(דף כד ע״ב) מ״ד (ש״א יט יט) חנה דוד בניות ברמה וכי מה ענין ניות אצל רמה אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם אמרי כתיב (דברים יז ח) וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו מלמד שבהמ"ק גבוה מכל א״י וא״י גבוה מכל הארצות ולא הוו ידעי מקומו היכא אייתו ספר יהושע בכולהו שבטים כתיב (יהושע יח יד) וירד ועלה הגבול ותאר הגבול בשבט בנימין (שם יח) ועלה כתיב וירד לא כתיב אמרי ש״מ הכא הוא מקומו סבור למבנייה בעין עיטם דמידלי אמרי ניתתי ביה קליל כדכתיב (דברים לג יב) ובין כתפיו שכן א״ד גמירי בחלקו של בנימין סנהדרין יתבין ושכינה בחלקו של בנימין היא ואי מדלינן ליה אתפליג ליה טובא מוטב ניתתי ביה פורתא כדכתיב ובין כתפיו שכן ועל דבר זה נתקנא ביה דואג האדומי בדוד כדכתיב (תהלים סט י) כי קנאת ביתך אכלתני וחרפת חורפיך נפלו עלי וכתיב (שם קלב א) שיר המעלות וגו׳ אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא וגו' עד אמצא מקום וגו' הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער באפרתה זה יהושע דאתי מאפרים בשדי יער זה בנימין דכתיב ביה (בראשית מט כז) זאב יטרף:

כא דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (שמואל א י״ט:י״ח) "וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל, וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת (וכתיב (שם) הנה דוד בניות) בָּרָמָה". וְכִי מָה עִנְיַן 'נָיוֹת' אֵצֶל רָמָה? אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בָּרָמָה וְעוֹסְקִין בְּנוֹיוֹ שֶׁל עוֹלָם. אַמְרֵי: כְּתִיב: (דברים י״ז:ח׳) "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ", מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גָּבֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וְלָא הֲווּ יָדְעֵי מְקוֹמוֹ הֵיכָא, אַיְתּוּ סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, בְּכוּלְּהוּ (שבטים) כְּתִיב: (יהושע ט״ו:ט׳ וטז) "[וְיָרַד] וְעָלָה הַגְּבוּל, וְתָאַר הַגְּבוּל". בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין (שם יח) 'וְעָלָה' כְּתִיב, 'וְיָרַד', לָא כְּתִיב. אַמְרֵי: שְׁמַע מִינָּהּ, הָכָא הוּא מְקוֹמוֹ. סָבוּר לְמִבְנֵיהּ בְּעֵין עֵיטָם דְּמִידְלָא. אָמְרוּ: נִתָּתֵי בֵּיהּ קָלִיל, כְּדִכְתִיב: (דברים ל״ג:י״ב) "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". (ואיכא דאמרי:) [וְאִי בָּעִית אֵימָא:] גְּמִירִי, בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה סַנְהֶדְרִין יָתְבִין, וּשְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין הִיא, וְאִי מַדְלִינָן לֵיהּ, אִתְפָּלִיג לֵיהּ טוּבָא, (ואתי לאיפלוגי,) מוּטָב נִתָּתֵי בֵּיהּ פּוּרְתָּא, כְּדִכְתִיב: "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". וְעַל דָּבָר זֶה נִתְקַנָּא בֵּיהּ דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי בְּדָוִד, כְּדִכְתִיב: (תהילים ס״ט:י׳) "כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי, וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי". וּכְתִיב: (תהילים קל״ב:א׳-ב׳) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, [זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ], אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה', נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב, אִם אָבֹא וְגוֹ', עַד אֶמְצָא מָקוֹם וְגוֹ', הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר". 'בְּאֶפְרָתָה', זֶה יְהוֹשֻׁעַ דְּאַתִּי מֵאֶפְרַיִם, ['מְצָאנוּהָ] בִּשְׂדֵי יָעַר', זֶה בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (בראשית מט) "זְאֵב יִטְרָף.

אשר דבר ה' וגו'. מהו השירה הזאת. אמר ר' יודן זה שאמר הכתוב (תהלים עא ז) כמופת הייתי לרבים. אמר דוד מה אני לא אמרתי שירה עד שנתחרפתי ועד שנפלו בידי ארבעה ועד שנפל בידי בעל אצבעות. כך ישראל אין אומרים שירה עד שיתחרפו ועד שיפלו בידם ארבעה ובעל אצבעות. וזהו כמופת הייתי לרבים ואני סימן טוב לישראל. כיצד נתחרף מגלית הפלשתי (עיין שמואל-א יז) וחירף לישראל וקילל את דוד ונפל הוא בידו. ובעל אצבעות (שמואל-ב כא כ) ויהי איש מדון וגו' ואצבעות רגליו שש ושש. ונפלו לפניו ארבעה (שם כב) את ארבעת אלה יולדו להרפה בגת. סמיך ליה (שם כב א) וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת. כך כשיבוא משיח במהרה בימינו אין אומרים שירה עד שיתחרף המשיח שנאמר (תהלים פט נב) אשר חרפו עקבות משיחך. ועד שיפלו לפניו בעל אצבעות זו עכו"ם הרשעה שנאמר (דניאל ב מב) ואצבעת רגליא מנהון ברזל וגו'. ועד שיפלו לפניו ארבע מלכיות שנאמר (זכריה יד ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים. מיד ויצא ה' ונלחם. באותה שעה אומר שירה שנאמר (תהלים צח א) מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה: