תהילים עא:יד מדרש: מדרש תנחומא

‎יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, קָטָן לְכַמָּה נִמּוֹל? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קָטֹן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה. מַה טַּעַם? כְּשֵׁם שֶׁנִּמּוֹל יִצְחָק אָבִינוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: בֹּא וּרְאֵה, שֶׁאֵין חָבִיב לִפְנֵי הָאָדָם יוֹתֵר מִבְּנוֹ, וְהוּא מָל אוֹתוֹ. וְכָל כָּךְ לָמָּה? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר שְׁמוּאֵל: כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ. וְהוּא רוֹאֶה בְּנוֹ שׁוֹפֵךְ דָּם מִמִּילָתוֹ, וּמְקַבֵּל עָלָיו בְּשִׂמְחָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹצִיא הוֹצָאוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל שִׂמְחָה, מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוָּה. הוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר: וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ (תהלים עא, יד). וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָדָם הוֹלֵךְ וְלֹוֶה וּמְמַשְׁכֵּן עַצְמוֹ וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ הַיּוֹם.

‎וַיֹּסֶף אַבְרָהָם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ (תהלים עא, יד). אָמַר רַבִּי יוּדָן, כְּתִיב: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים (דברים יז, טז). וּשְׁלֹמֹה כְּשֶׁמָּלַךְ, אֲפִלּוּ אֶחָד לֹא הָיָה לוֹ, אֶלָּא עַל הַפִּרְדָּה רָכַב וְהוֹסִיף עוֹדּ.

אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא, כְּתִיב: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא ט, ג). כְּשֶׁמָּל בְּנוֹ, אֲפִלּוּ אָדָם מְמַשְׁכֵּן עַצְמוֹ מְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ הַיּוֹם. הֱוֵי אוֹמֵר, וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע (בראשית כא, יב), הֲרֵי הוֹסַפְתָּ לִי מִבִּרְכָתְךָ וַאֲנִי מוֹלִיד כַּמָּה בָנִים. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה.