יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט׃
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
ושפטו את העם בכל עת ר' יהושע אומר בני אדם שבטילין ממלאכתן והיו דנין את ישראל בכל עת: ר' אלעזר המודעי אומר בני אדם שבטילין ממלאכתן ועסיקין בתורה יהיו דנין את ישראל בכל עת וכן הוא אומר (שופטים ה' י') רוכבי אתונות צחורות אלו תלמידי חכמים שמהלכין מעיר לעיר ומדינה למדינה ועוסקין בתורה ועושין אותה כצהרים: ישבי על מדין שיושבין ודנין דין אמת לאמתו: הולכי אלו בעלי מקרא: על דרך אלו בעלי משנה: שיחו שכל שיחתן בתורה: ד"א ושפטו את העם בכל עת בדיני ממונות הכתוב מדבר שדנין אותן בכל יום מן התורה ואפלו בערב שבת ומדברי סופרים שאין דנין בערב שבת: ד"א ושפטו את העם בכל עת דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה: והיה כל הדבר הגדול יבואו אליך. ודברים קטנים ישפטו הם אתה אומר דברים גדולים יבואו אליך ודברים קטנים ישפטו הם או אינו אלא דברים שבבני אדם גדולים יביאו אליך ודברים שבבני אדם קטנים ישפטו הם כשהוא אומר (פ' כ"ו) את הדבר [ה]קשה יביאון אל משה הא אין דבר גדול אמור אלא בדברים גדולים: דברים גדולים יביאו אליך ודברים קטנים ישפטו הם: אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים. אמר לו צא המלך בגבורה אם מודה לך אתה יכול לעמוד: ואם לאו אי אתה יכול לעמוד: וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום. אהרן נדב ואביהוא וכל זקני ישראל על מקומו יבא בשלום: ר' סימאי אומר הדן דין האמת לאמתו נראה כמטיל קנאה בין הבריות ואינו אלא נותן שלום ביניהם שנ' (זכריה ה' ט"ז) אלה הדברים אשר תעשו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם: אין לי אלא נוטל ממון שיש לו שלום: מנין שאף המתחייב ממון שגם הוא סופו שלום שנ' וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום: אין לי אלא לבעלי דנין: ומנין אף לכל ישראל ת״ל (תהלים ע"ב ב') ידן עמך בצדק וענייך במשפט מה כתיב אחריו ישאו הרים שלום לעם: אין לי אלא לבני אדם בלבד מנין שהמשפט שלום אף לבהמות ולחיות ולכל בעלי חיים ת"ל (ישעיה י"א ד') ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לעניי ארץ וגו' והיה צדק אזור מתניו מה כתיב אחריו וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ וגו' לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' דעה זו היא המשפט שכן הוא אומר (ירמיה כ"ב ט"ו) (לשלום) התמלוך כי אתה מתחרה בארז אביך (הכל) [הלוא] אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו דן דין עני ואביון אז טוב הלא היא הדעת אתי נאם ה': גדול הוא המשפט שכל השונאו אין רפואה למכתו שנ' (איוב ל"ד י"ז) האף שונא משפט יחבוש ואין חבישה אלא רפואה שנ' (תהי קמ״ז ג') הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם:
שמות רבה
דבר אחר: ואלה המשפטים, הה"ד (תהלים עב): לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וגו' ידין עמך בצדק. ר' אומר: כשם שהזהיר הקב"ה על הדברות, כך הזהיר על הדין. למה? שבו העולם תלוי, שנאמר (משלי כט): מלך במשפט יעמיד ארץ, ובו ציון נבנית, שנאמר (ישעיה א): ציון במשפט תפדה, ובו צדיקים מתגדלין, שנאמר (תהלים קו): אשרי שומרי משפט. אתה מוצא משפטים הרבה יש בענין הזה, לפי שאמר הקדוש ברוך הוא (שמות כ): אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. מהו אומר על עבד עברי? כי תקנה עבד עברי, אמר הקב"ה: כשם שבראתי את העולם לו' ימים ונחתי בשביעי, כך יעשה עמך ו' שנים ויצא בן חורין. מהו שכתב לפניו אם בגפו יבא? אם נכנס יחידי יצא יחידי, אם באשתו, יצא עמה. אם אדוניו יתן לו אשה וגו' ואין ישראל נכנסין למדה הזו, אלא אם כן פשעו במצות, לפי שחביבין ישראל כבבת העין העליונה, שנאמר ( זכריה ב): כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו, אלו הסופרים והחכמים שתקנו הסייג הזה. משל למלך שאמר לבנו יעשה עם פלוני ולא יצערנו, הלך ועשה אף על פי שעשה עמו חנם, לא הניח שלא היה מצערו, כשנתרצה לבנו גזר על מצעריו להרגן. כך גזר הקב"ה שיהו ישראל משועבדים במצרים, עד שירצה ויחזירם, עמדו עליהם ושעבדו אותם בחוזק לא שמרדו בהן, אלא אמר להם האלהים: הנהג בהם כעבדים ויעשו צרכיהם עד שתשלם הגזירה, אלא אני קצפתי מעט, והם עזרו לרעה. כך אחר הדברות הזהיר הקב"ה על המשפטים, שלא יעברו עליהם ישראל ויעשה להם כשם שעשה למצרים, לכך אמר הנביא להם לישראל (שם ח): אמת ומשפט שפטו ואלמנה ויתום וגר ועני אל תעשוקו:
מדרש תהילים
דבר אחר ידין עמך בצדק. א"ר יוסי בר תחליפא בכל בקר ובקר אדם נידון שנאמר (איוב ז יח) ותפקדנו לבקרים: