תהילים עב:י מדרש: תנחומא בובר, אוצר מדרשים, במדבר רבה ומדרש שכל טוב

ד"א חשב ואמר נכסי חוץ לארץ אין בהן ברכה, לכך היה מבזבזין, אמר ר' הושעיא אמר לי זקן אחד, אומר לך טיבו של מדרש, וכשתהא דורשו אמור אותו משמי, עתיד עשו להחזיר ליעקב כל מה שנטל מיעקב, שנאמר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו (תהלים עב י), מנחה יביאו אין כתיב כאן, אלא מנחה ישיבו, אמרתי לו הוא זה הדבר הטוב, ומשמך אני דורשו, א"ל ומה אם שנתן לו מדעתו ודחק עליו שלא היה מבקש ליטול, שנאמר ויאמר עשו יש לי רב (בראשית לג ט), הוא מחזיר, דברים שנטלו מישראל באונס, על אחת כמה וכמה, באותה שעה הודיתי לו.

י׳) לא יסור שבט מיהודה, אלו סופרים שביהודה כמו מושכים בשבט סופר. ומחוקק מבין רגליו, אלו יושבי יעבץ שמורין הלכות לישראל. עד כי יבא שילה, פי' שי לו שעתידין או"ה להביא דורנות למשיח בן דוד שנאמר בעת ההיא יובל שי (ישעיהו י״ח:ז׳), ואומר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו׳ (תהילים ע״ב:י׳). ולו יקהת עמים, שעתיד להקהות שיניהם של או״ה שנאמר וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו (שם), ואומר והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, ואומר ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל. עד כי יבא שילה עד כי יבא בנו (משיח בן דוד) כמו ובשליתה. זש"ה אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות ושלשים וחמשה (בגימט׳ של״ה) רמזו יעקב אבינו בברכתו אלף והוא הכלל, והפרט הוא של״ה. וכן רמזו משה רבינו ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא [הסת״ר אסתי״ר בגימטרי'] אלף ושלש מאות ושלשים וחמש כי א׳ דאסתיר טפל כי הסתירה עיקר, ובא דניאל ופירשהו אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושלש מאות ול״ה, והם עידן עידנין ופלג עידן, מועד מועדים וחצי (דניאל י"ב י״ב) מספרם יהיה שלש שנים ומחצה שבהן יהיו ימי הצרה וממנו יושע, אבל התחלתם איני יודע אימתי, ועל זה נאמר פתאום יבא אל היכלו (מלאכי ג׳:א׳), זש״ה כי יבא שילה פתאום יבא. ויש לומר יקהת מלשון יקהל כענין להקת נביאים, וכן הוא אומר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד (צפניה ג׳:ט׳).

דָּבָר אַחֵר, וְקָרְבָּנוֹ וגו', מָה רָאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בָּעִנְיָן הַזֶּה, רַבָּנָן אָמְרִין אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבָּן שָׁוֶה הִקְרִיבוּ כֻּלָּם, עַל דְּבָרִים גְּדוֹלִים הִקְרִיבוּ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הִקְרִיבוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ, הִתְחִיל נַחְשׁוֹן וְהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַמְלוּכָה כְּמָה שֶׁהִמְלִיכוֹ אָבִיו עַל אֶחָיו, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מט, ח ט): יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ וגו', גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, ב): כִּי יְהוּדָה גָבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וגו', וְהָיָה מָסֹרֶת בְּיַד שֵׁבֶט יְהוּדָה חַכְמֵיהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם מִן יַעֲקֹב אָבִינוּ, כָּל מַה שֶּׁעָתִיד לֶאֱרַע לְכָל שֵׁבֶט עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְכֵן הָיָה בְּיַד כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מָסֹרֶת כָּל מַה שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ מִן יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְקָרְבָּנוֹ וגו', הַקְּעָרָה וְהַמִּזְרָק הִקְרִיב כְּנֶגֶד מַלְכֵי בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ שֶׁמָּלְכוּ בַּכִּפָּה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, כְּגוֹן שְׁלֹמֹה וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שְׁלֹמֹה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר תִּפְסַח בְּסוֹף הָעוֹלָם וְעַזָּה בְּסוֹף הָעוֹלָם. וְחַד אָמַר גַּבֵּי הֲדָדֵי הֲווֹ קָיְמֵי, וּכְשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל תִּפְסָח וְעַל עַזָּה, כָּךְ מָלַךְ עָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאוֹמֵר (מלכים א י, כד כה): וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְּשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ וגו' וְהֵמָּה מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בַּיָּם, דִּכְתִיב (מלכים א ה, יא): וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר וגו', (מלכים א ה, כב): כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלשׁ שָׁנִים וגו', וְאוֹמֵר (תהלים פט, כו): וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּבַנְהָרוֹת יְמִינוֹ. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. בָּאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים עב, יא): וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. וְאוֹמֵר (דניאל ז, יג יד): וְאָרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָא וגו' וְלֵהּ יְהִב שָׁלְטָן וגו'. (דניאל ב, לה): וְאַבְנָא דִי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא. וּלְכָךְ הִקְרִיב קְעָרָה כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁהוּא מַקִּיף אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְדוֹמֶה לִקְעָרָה, לָמָּה הָיָה (במדבר ז, יג): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָה, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהִקְוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל יְצִירַת הָעוֹלָם כָּל הַמַּיִם לְמָקוֹם אֶחָד קְרָאָן יַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, י): וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, וְיַמִּים בְּגִימַטְרִיָּא הוּא מֵאָה, יו"ד יו"ד עֶשְׂרִים, מ"ם מ"ם שְׁמוֹנִים, הֲרֵי מֵאָה. בָּא שְׁלֹמֹה וְהוֹסִיף יַם אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמִּקְדָשׁ לִטְבֹּל בּוֹ הַכֹּהֲנִים, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א ז, כג): וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְֹּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ וגו'. וּכְנֶגֶד אוֹתָן שְׁלשִׁים אַמָּה שֶׁהָיָה קַו הַיָּם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה סָבִיב, הוֹסִיף עַל מִשְׁקַל הַקְּעָרָה שְׁלשִׁים שְׁקָלִים, כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁל שְׁלֹמֹה, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל מִשְׁקַל הַקְּעָרָה, כְּנֶגֶד הַיַּמִּים וְיַם שֶׁל שְׁלֹמֹה. (במדבר ז, יג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּכַדּוּר הַנִּזְרָק מִיָּד לְיָד, לָמָּה מִשְׁקָלוֹ (במדבר ז, יג): שִׁבְעִים שֶׁקֶל, שֶׁשָּׁלְטוּ שְׁנֵיהֶם עַל שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁהַיָּם עָשׂוּי דּוּגְמַת קְעָרָה וְהָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַּדּוּר קְעָרָה וְסַיִף וַעֲטָרָה וְטַבַּעַת. מַקֵּל, שֶׁהוּא רוֹדֶה בּוֹ אֶת הָעוֹלָם. צִפּוֹר, (ישעיה י, יד): וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים. כַּדּוּר שֶׁהָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר. אָמַר רַבִּי יוֹנָה אֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מַקֶּדָנוֹס כַּד בָּעֵי מֵיסַק לְעֵיל הֲוֵי סָלֵיק וְסָלֵיק עַד שֶׁרָאָה אֶת הָעוֹלָם כְּכַדּוּר וְאֶת הַיָּם כִּקְעָרָה, בְּגִין כֵּן צָיְרִין לֵיהּ כַּדּוּרָא בִּידֵיהּ וִיצוּרִינֵיהּ קְעָרָה בִּידֵיהּ, אֵינוֹ שַׁלִּיט בַּיָּם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלִּיט בַּיָּם וְשַׁלִּיט בַּיַּבָּשָׁה, מַצִּיל בַּיָּם וּמַצִּיל בַּיַּבָּשָׁה, וּלְכָךְ הֵבִיאוּ קְעָרָה כְּנֶגֶד הַיָּם וּמִזְרָק כְּנֶגֶד הַיַּבָּשָׁה. (במדבר ז, יג): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה הֵבִיאוּ הָאֻמּוֹת מְנָחוֹת, וְכֵן עֲתִידִים לְהָבִיא לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים עכ, י): מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ, וְאֵין מְלֵאִים אֶלָּא לְשׁוֹן דּוֹרוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א יח, כז): וַיְמַלְּאוּם לַמֶּלֶךְ. (במדבר ז, יג): סֹלֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (איכה ד, ב): הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז. (במדבר ז, יג): בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ז, א): טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְאוֹמֵר (שיר השירים א, ג): שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, שֶׁהָיָה שָׁמָם הַטּוֹב יוֹצֵא בְּכָל הָעוֹלָם. לָמָּה הָיוּ שֶׁל כָּסֶף, כְּמָא דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִן פֶּרֶץ וְעַד דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ד, יח כב): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת וגו' וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד וגו' וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וגו' וְעֹבֵד הוֹלִיד וגו', וְיִשַּׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד וגו'. כַּף אַחַת, שֶׁהָיוּ יַד אַחַת, כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, הֱוֵי (במדבר ז, יד): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הָיוּ נְעִימִים כְּרֵיחַ הַקְּטֹרֶת. (במדבר ז, טו): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁהָיָה עִקַּר הַיִּחוּס, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. (במדבר ז, טו): אַיִל אֶחָד כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כב, יג): וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. (במדבר ז, טו): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ל, מ): וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב. (במדבר ז, טז): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד יְהוּדָה, שֶׁהוּא הֵבִיא לְאָבִיו כְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהִטְבִּילוּהוּ בְּדַם הַשָֹּׂעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, לא): וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וגו', וִיהוּדָה הֱבִיאָהּ לְאָבִיו וְאָמַר (בראשית לז, לב): הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ וגו', לְכָךְ נִמְדַד לוֹ בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁאָמְרָה לוֹ תָּמָר (בראשית לח, כה): הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים. וּלְכָךְ נֶאֱמַר בָּזֶה הַחַטָּאת, שֶׁהֱבִיאוּהוּ כַּפָּרָה עָלָיו עַל שֶׁצִּעֵר אֶת אָבִיו. (במדבר ז, יז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, אֵלּוּ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שֶׁהֵם הִתְחִילוּ בַּמַּלְכוּת, שֶׁאֵין בָּקָר אֶלָּא לְשׁוֹן מַלְכוּת, כְּמָא דְּתֵימָא (דברים לב, יד): חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן וגו', וּמְתַרְגְּמִינַן יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן. שְׁלָמִים, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵיהֶם מֻשְׁלָמִין, וּבִימֵי שְׁלֹמֹה הָיָה הַמַּלְכוּת שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה'. וּשְׁנֵיהֶם בָּנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דָּוִד עָשָׂה הַיְסוֹד וּשְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ. (במדבר ז, יז): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עָשָׂר מְלָכִים שֶׁהָיוּ מִן רְחַבְעָם וְעַד צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, מֵהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, מֵהֶם בֵּינוֹנִים, מֵהֶם רְשָׁעִים גְּמוּרִים. (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הָאָבוֹת וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמְלוּכָה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.