מִתּ֣וֹךְ וּ֭מֵחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃
מדרש תהילים
דבר אחר מדבר בדורו של שמד. מה גבורים הם שנתנו נפשם על קדושת השם ומתו תחת ידך. ממתים ידך. מומתים מידך ממתים מחלד. אלו שהעלה גופן חלודה כגון ר' שמעון בן יוחאי ובנו שהיה טמון הוא ובנו י"ג שנה עד שהעלה גופן חלודה. מה עשה הקב"ה ראה אותו שלטון שהיה יושב ודן את הצפרים והיו מהן נכנסות לפניו ונוטלות דימוס ויוצאות. ומהן היו נכנסות ונוטלות איטפוסין. כיון שראה ר' שמעון בן יוחאי כך אמר אפילו צפור מן בלעדי שמיא לא אתיא. מה צפרין חוץ מדעת עליון אינן נתפסין אנו חוץ מדעת עליון נתפס ומיד יצא וטיהר את ארץ ישראל ופירש. אמר לו הקב"ה דוד הפסידו חלקם בחיים. וצפונם לא נאמר אלא וצפונך. נתבשר שחלקו עמהם לעתיד לבוא ואותן טובות שכתוב בהן (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך. ישבעו בנים. (שם צ טז) יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם. והניחו יתרם לעולליהם. (שם יח נא) ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אלו באים מכח התורה ומכח מעשים טובים. אבל אני איני בא לפניך אלא כעני המבקש צדקה שנאמר אני בצדק וגו' אשבעה בהקיץ. עם אותן הצדיקים שנאמר (ישעיה כו יט) הקיצו ורננו שוכני עפר. דבר אחר אשבעה בהקיץ שאמרת (שמות לג כ) כי לא יראני האדם וחי. אבל לעתיד לבוא בשעת הקצת המתים אני שבע לראות שנאמר (ישעיה כה ט) ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה. (שם נב ח) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון: