תהילים עג:ז מדרש: עין יעקב ותנחומא בובר

יָ֭צָא מֵחֵ֣לֶב עֵינֵ֑מוֹ עָ֝בְר֗וּ מַשְׂכִּיּ֥וֹת לֵבָֽב׃

עין יעקב

בכורות פרק ו - [פִּסְקָא] אֵיזֶהוּ תַּבְלוּל? לָבָן הַפּוֹסֵק אֶת הַסִּירָה וְכוּ'. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לָבָן נִכְנָס בַּשָּׁחוֹר, הֲרֵי זֶה מוּם. שָׁחוֹר וְנִכְנָס בַּלָּבָן, אֵינוֹ מוּם, שֶׁאֵין מוּמִין בַּלָּבָן. אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? דִּכְתִיב: (תהילים ע״ג:ז׳) "יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵימוֹ", "תַּרְבָּא דְּעֵינָא" אִיקְרִי, "עֵינֵימוֹ" סְתָמָא לָא אִיקְרִי.
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

ד"א ובריא אולם, שהם בריאים כסבלו של עולם, יצא מחלב עינימו עברו משכיות לבב (שם שם ז)].
שאל רבBookmarkShareCopy