תהילים עג:ט מדרש: עין יעקב, קוהלת רבה, אוצר מדרשים ופסיקתא רבתי

ז אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים ק״כ:ג׳) "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה"? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַלָּשׁוֹן: כָּל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם זְקוּפִין, וְאַתָּה מוּטָל. כָּל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מִבַּחוּץ וְאַתָּה מִבִּפְנִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִקַּפְתִּי לְךָ שְׁתֵּי חוֹמוֹת; אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר. "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה". וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא: כָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יב) "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ". וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא: כָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, נְגָעִים בָּאִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם קא) "מְלָשְׁנִי בַסֵתֶר רֵעֵהוּ, אוֹתוֹ אַצְמִית". (גבה עינים ורחב לבב, אותו לא אוכל) וּכְתִיב הָתָם: (ויקרא כה) "לִצְמִיתֻת", וּמְתַרְגְמִינָן 'לַחֲלוּטִין'. וּתְנָן: אֵין בֵּין מְצֹרָע מוּסְגָר לִמְצֹרָע מֻחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (שם יד) "זֹאת תִּהְיֶה תוֹרַת הַמְּצֹרָע", זוֹ הִיא תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רַע. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (קהלת י׳:י״א) "אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ, [וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן"]. לֶעָתִיד לָבוֹא מִתְקַבְּצוֹת (ובאות) כָּל הַחַיּוֹת [וּבָאוֹת] אֵצֶל הַנָּחָשׁ, וְאוֹמְרוֹת לוֹ: אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, אַתָּה, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ? אוֹמֵר לָהֶן: וּמַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן? וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹתָיו עַד לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ע״ג:ט׳) "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ". אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא: כָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, רָאוּי לְסָקְלוֹ בָּאֶבֶן, כְּתִיב הָכָא: (שם קא) "אוֹתוֹ אַצְמִית", וּכְתִיב הָתָם: (איכה ג׳:נ״ג) "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי". וְאָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא: כָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״א:ה׳) "[מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ, אוֹתוֹ אַצְמִית, גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב], אוֹתוֹ לֹא אוּכָל", אַל תִּקְרִי "אוֹתוֹ' [לֹא אוּכָל"], אֶלָּא "אִתּוֹ [לֹא אוּכָל"]. וְאִיכָּא דְּמַתְנִי לָהּ עַל גַּסֵּי הָרוּחַ. אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא: כָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל גֵּיהִנֹּם: אֲנִי עָלָיו מִלְּמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְּמַטָּה נְדוּנֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם קכ) "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים". אֵין 'חֵץ' אֶלָּא לָשׁוֹן, (הרע) שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ט׳:ז׳) "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר", וְאֵין 'גִּבּוֹר' אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ״ב:י״ג) "ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא". "גַּחֲלֵי רְתָמִים", הַיְנוּ גֵּיהִנֹּם. אָמַר רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא: מַאי תַּקָּנָתָם שֶׁל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע? אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ט״ו:ד׳) "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִים", וְאֵין 'לָשׁוֹן' אֶלָּא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם". וְאֵין "עֵץ חַיִים", אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ג) "עֵץ חַיִים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". וְאִם עַם־הָאָרֶץ הוּא, יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם טו) "וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ", רַבִּי (אבא) [אַחָא] בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: סִפֵּר, אֵין לוֹ תַּקָּנָה! שֶׁכְּבָר כְּרָתוֹ דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים י״ב:ד׳) "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת". אֶלָּא מַה תַּקָּנָתוֹ, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרַע, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא, יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ".

כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְכִי יֵשׁ מְצוֹדָה רָעָה וְיֵשׁ מְצוֹדָה טוֹבָה, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ זוֹ חַכָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יד, לז): וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה. בַּמֶּה הוּמְתוּ, רַבָּנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, רַבָּנָן אָמְרִין אַסְכָּרָה עָלְתָה בִּגְרוֹנָם וְנֶחְנְקוּ וָמֵתוּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר בִּנְשִׁילַת אֵיבָרִים מֵתוּ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן, נֶאֱמַר כָּאן בִּמְצוֹדָה רָעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן רָעָה, מָה רָעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן חַכָּה יוֹרֶדֶת לִגְרוֹנוֹ שֶׁל דָּג וְחוֹנַקְתּוֹ, אַף רָעָה הָאֲמוּרָה כָּאן אַסְכָּרָה עָלְתָה בִּגְרוֹנָם וָמֵתוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, נֶאֶמְרָה כָּאן מַגֵּפָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מַגֵּפָה (זכריה יד, יב): וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, מַה מַּגֵּפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּנְשִׁילַת אֵבָרִים, אַף מַגֵּפָה הָאֲמוּרָה כָּאן בִּנְשִׁילַת אֵבָרִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה יֵשׁ לְךָ מְצוֹדָה שֶׁהִיא צָדָה בַּיָּם וְאֵינָהּ צָדָה בַּיַּבָּשָׁה, צָדָה בַּיַּבָּשָׁה וְאֵינָהּ צָדָה בַּיָּם, אֶלָּא זוֹ חַכָּה צָדָה בַּיָּם, וְהִיא צָדָה בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁהִיא יוֹרֶדֶת לִגְרוֹנוֹ שֶׁל דָּג וְחוֹנַקְתּוֹ. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בְּרַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁחוֹטֵא בָּאָרֶץ וְאֵינוֹ חוֹטֵא בַּשָּׁמַיִם, בַּשָּׁמַיִם וְאֵינוֹ חוֹטֵא בָּאָרֶץ, אֲבָל מִי שֶׁאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע חוֹטֵא בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עג, ט): שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָצִינוּ שֶׁהֵם מְהַלְּכִים בַּשָּׁמַיִם וּלְשׁוֹנָם שׁוֹתְתָה בָּאָרֶץ, מַה טַּעַם שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין אָדָם אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע עַד שֶׁהוּא כּוֹפֵר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ה): אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ וגו'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק (תהלים נ, כב): בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ, אֵלּוּ שֶׁהֵן אוֹמְרִין לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ה): אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ וגו'.

לעולם ישמור אדם פיו ולשונו ואל יספר לשון הרע, שכל המספר לשון הרע גורם לעצמו פשעים ועונות לאין תכלית. א"ר לוי כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים שנאמר שתו בשמים פיהם וגו' (תהילים ע״ג:ט׳). אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשה״ר אמר הקב״ה לגיהנם אני מלמעלה ואתה מלמטה לדונו שנאמר חצי גבור שנונים וגו׳ (שם ק"כ), גבור זה הקב״ה שנאמר ה׳ כגבור יצא וגו׳ (ישעיה מ״ב י ״ג).