עַד־אָ֭בוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵ֑ל אָ֝בִ֗ינָה לְאַחֲרִיתָֽם׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף לט ע״ב) א״ר שמעון בן לקיש רמז לבקור חולים מן התורה מנין דכתיב (במדבר טז כט) אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה׳ שלחני מאי משמע אמר רבא אם כמות כל האדם ימותון אלה שהם חולים ומוטלים על מטותם ובני אדם מבקרים אותם מה הבריות אומרים לא ה׳ שלחו לזה. דרש רבא מ״ד (שם) ואם בריאה יברא ה׳ אם בריאה גיהנם מוטב תהיה אם לאו יברא ה׳ איני והתניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן תורה ותשובה גן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח. תורה דכתיב (משלי ח כב) ה׳ קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. תשובה דכתיב (תהלים צ ב) בטרם הרים יולדו וגו׳ תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. גן עדן דכתיב (בראשית ב ג) ויטע ה׳ אלהים גן בעדן מקדם. גיהנם דכתיב (ישעיה ל לג) כי ערך מאתמול תפתה. כסא הכבוד דכתיב (תהלים צג ב) נכון כסאך מאז. בית המקדש דכתיב (ירמיה יז יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. שמו של משיח דכתיב (תהלים עג יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. אלא ה״ק אי אברי לה פומא הכא מוטב ואי לא יברא ה׳ והא כתיב (קהלת א ט) אין כל חדש תחת השמש ה״ק אי לא מקרב פומא להכא לקרב להכא:
עין יעקב
מ שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה, אַסְיֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה, חָלַשׁ רַבִּי בְּעֵינֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: אִימְלִי לָךְ סַמָּא? אָמַר לֵיהּ: לָא יָכִילְנָא. אַשְׁטַר לָךְ מִשְׁטַר? אָמַר לְהוּ: לָא יָכִילְנָא. הֲוָה מוֹתִיב לֵיהּ בְּגוּבְתָא דְּסַמְנֵי תּוּתֵי בֵּי סַדְיָיהּ וְאִיתְּסִי. הֲוָה קָא מִצְטַעֵר רַבִּי לְמִסְמְכֵיהּ וְלָא הֲוָה מִסְתַּיְעָא מִלְּתָא. אָמַר לֵיהּ: לָא לִצְטַעֵר מַר, לְדִידִי חָזִי לִי סִיפְרָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּכְתִיב בֵּיהּ: שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה 'חַכִּים' יִתְקְרִי, 'רַבִּי' לָא יִתְקְרִי. וְאָסוּ דְּרַבִּי, עַל יָדוֹ תְּהֵא. רַבִּי וְרַבִּי נָתָן, סוֹף מִשְׁנָה. רַב אַשִׁי וְרַבִינָא, סוֹף הוֹרָאָה, וְסִימָנִיךְ: (תהילים ע״ג:י״ז) "עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם".
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
שמואל ירחינאה אסייה דרבי הוה חלש רבי בעיניה אמר ליה אימלי לך סמא אמר ליה לא יכילנא אשטר לך משטר אמר ליה לא יכילנא הוה מותיב ליה סמני בגובתא תותי בי סדיא ואיתסי הוה קא מצטער רבי למסמכיה ולא הוה מסתייעא מלתא אמר ליה לא לצטער מר לדידי חזי לי ספרא דאדם הראשון וכתיב ביה שמואל ירחינאה (דף פו) חכים יתקרי רבי לא יתקרי ואסו דרבי על ידו תהא. רבי ורבי נתן סוף משנה רב אשי ורבינא סוף הוראה וסימניך (תהלים עג יז) עד אבא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם: