תהילים עג:כ מדרש: ספרי דאגדתא, אסתר רבה, תנחומא בובר ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

[אסתר א יא] להביא את ושתי המלכה בכתר מלכות. אמר ר' אבא שלא יהיה עליה כלום אלא הכתר וערומה, ר' שמעון בר נחמני בשם ר' יונתן אמר אין הרשעים נדונים בגיהנם אלא ערומים, שנאמר ה' בעיר צלמם תבזה (תהלים עג כ), ולמה בעיר, אמר ר' שמעון בר נחמני בשם ר' יונתן מקום שהלסטים מקפח תמן נצלב. אמר ר' יונתן אף המצריים לא נידונו אלא ערומים, שנאמר וברוח אפך נערמו מים (שמות טו ח).

וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי (אסתר א, יב), שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵן נוֹגְעִין בְּלִבּוֹ, אָמְרָה לוֹ אִם רוֹאִין אוֹתִי נָאָה, הֵן נוֹתְנִין עֵינֵיהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּי וְהוֹרְגִים אוֹתְךָ, וְאִם רוֹאִין אוֹתִי כְּעוּרָה, אַתְּ מִתְגַּנֶּה בִּי. רְמָזַתּוּ וְלֹא נִרְמָז עֲקָצַתּוּ וְלֹא נֶעֱקָץ, שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ קוֹמִיס אִיסְטַבְּלָאטִי שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיִיתָ וְהָיִיתָ לָמוּד לִהְיוֹת מַכְנִיס לְפָנֶיךָ נָשִׁים זוֹנוֹת עֲרֻמּוֹת, וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּכְנַסְתָּ לַמַּלְכוּת לֹא חָזַרְתָּ מִקִּלְקוּלְךָ, רְמָזַתּוּ וְלֹא נִרְמָז עֲקָצַתּוּ וְלֹא נֶעֱקָץ, שָׁלְחָה וְאָמְרָה, אֲפִלּוּ אַנְדִּתִיקוּס שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא נִדּוֹנוּ עֲרֻמִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ג, כא): בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן. רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּגוּלֵיהוֹן, וְרַבִּי הוּנָא אָמַר בְּמוֹקְסֵיהוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם אֶלָּא עֲרֻמִּים, וּמַה טַּעַם, דִּכְתִיב (תהלים עג, כ): בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הֵן דְּלִיסְטָאוֹת מְקַפֵּחַ תַּמָּן מִצְטְלֵב. אָמַר רַבִּי נָתָן אַף מִצְרִיִּים בְּרִידְתָּן בַּיָּם לֹא נִדּוֹנוּ אֶלָּא עֲרֻמִּים, מַה טַּעַם (שמות טו, ח): וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר אֵין הָרָשָׁע יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה קִנִיגִין דִּידֵיהּ הֵיאַךְ הֲוָה מִיתְּצֵיד.

וזה הדבר אשר תעשה להם וגו' (שמות כט א). זש"ה כבוד חכמים ינחלו (משלי ג לה), אלו ישראל, וכסילים מרים קלון (שם), אלו אומות העולם, ואימתי ינחלו ישראל את הכבוד, כשקיבלו את התורה מסיני, אמר ר' יוחנן ששים רבוא של מלאכי השרת ירדו עם הקב"ה לסיני, והיו נותנין עטרות בראש כל אחד ואחד מישראל, אמר ר' אבא בר כהנא כשעמדו ישראל על הר סיני ואמרו נעשה ונשמע, מיד חיבבן הקב"ה, ונתן לכל אחד ואחד מהם שני מלאכים, והיה האחד חוגר זיינו, והאחד נותן לו עטרה בראשו, אמר ר' סימוחן פורפיראות הלבישן, שנאמרואלבישך רקמה (יחזקאל טז י). ר' שמעון בן יוחי אומר כלי זיין נתן להם ושם המפורש חקוק עליו, הוי כבוד חכמים ינחלו אלו ישראל שקיבלו את התורה, וכסילים מרים קלון, אלו אומות העולם, הקב"ה עושה להם קלון. אמר ר' שמואל כבוד חכמים ינחלו, אלו דוד ושלמה שבנו בית המקדש, וכסיים מרים קלון, אלו אומות העום שהחריבוהו, הקב"ה עושה להם קלון, אמר ר' נחמן ראה מה כתיב אדני בעיר צלמם תבזה (תהלים עג כ), למה בעיר, אלא המשל אומר במקום שהלסטים מקפח שם הוא נתלה, לכך כתיב בעיר.