אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ לֹ֥א רָ֫אִ֥ינוּ אֵֽין־ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא־אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד־מָֽה׃
מדרש לקח טוב
אותי נהג ויולך חשך ולא אור. כנגד שתי חרבנות ממשמע שנ' חשך איני יודע דלאו אור ומאי ולא אור בלא נבואה שנ' (תהלים עד ט) אין עוד נביא. ד"א ולא אור בלא תורה ונעו מים אל ים.
מדרש לקח טוב
טומאתה בשוליה. זה הוא תופת וגי בן הנום שהוא בשולי ירושלם שהיו שורפין שם את בניהם ואת בנותיהם לשעירים. לא זכרה אחריתה אין זכירה אלא על דבר שעבר וכן אמ' ירמיה לא זכרה ירושלים ברית אלהיה שאמ' לה (דברים יח י) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש לפיכך אחריתה לא זכרה. ותרד פלאים סופה שהיא יורדת פלאים וכן הוא אומ' (איכה ב א) השליך משמים ארץ ויש או' לא זכרה כמו לא ידעה מה תהא אחריתה ודומה לו (תהלים קט טז) יען אשר לא זכר עשות חסד לפ' ותרד פלאים מדרגות מדרגות ירדה כענין שנ' (ישעיה כו ו) ישפילנה ישפילה עד ארץ תרמסנה רגל. ס"א פלאים. פלאים היו בעיני האומות היאך ירדה וכן הוא אומ' (ירמיה ל יז) ציון היא דורש אין לה כל מקום שנ' אין סופה להיות לה כענין (בראשית יא ל) אין לה ולד סופה היה לה. וראה י"י את עניי כי הגדיל אויב וכמה הגדיל נכנס בבית קדש הקדשים ויצא והכתי' אומ' (תהלים עד ט) אותותינו לא ראינו מקום שישראל לא היה להם רשות ליכנס נכנסו אומות העולם.
אגדת בראשית
[ב] ד"א וראיתם ושש לבכם. מה יש לנו לראות ולשמוח, אלא לפי שבעולם הזה בעונותינו אין לנו לא נביא ולא רוח הקודש, שנאמר אותותינו לא ראינו אין עוד נביא וגו' (תהלים עד ט). ולא עוד אלא אף השכינה, שנאמר כי אם עונותיכם היו מבדילים [בינכם לבין אלהיכם] (ישעי' נט ב), אבל לעתיד לבא נגלה להם, שנאמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו (שם מ ה), והן רואין אותו, שנאמר כי עין בעין יראו וגו' (שם סו ט), לכך נאמר וראיתם.