וַיּוֹצִ֣א נוֹזְלִ֣ים מִסָּ֑לַע וַיּ֖וֹרֶד כַּנְּהָר֣וֹת מָֽיִם׃
מדרש שכל טוב
וברוח אפך. לפי שאין רוח יוצא מן האף אלא חם, לפיכך דימוהו בדבר הנשמע לאוזן, אמרו נס מופלא עשה לנו בוראנו על הים, דרכו של עולם רוח חם ממסה את המים הקפואין ומגירין למטה, אבל הקב"ה שלח רוח חם בגזירתו והעמיד את הים בערימות, ודומה לדבר בטנך ערמת חיטים (שה"ש ז ג), ויבא לישכב בקצה הערימה, (רות ג ז) והיינו כרי של חיטים שנידגנו, ולא עוד אלא שהוציא מים נוזלים דהיינו מים מתוקין מקרקע הים והיו ניצבים בתוך המלוחין, צרורין כנד צרור שאינו מוצא, והיו ישראל לוקחין המתוקים מתוך המלוחין ושותין, ואין נוזלים אלא מים מתוקין, שנא' מים גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון (שה"ש ד טו), ואומר שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך (משלי ה טו), וכתיב ויוציא נוזלים מסלע וישק בתהומות רבה (תהלים עח טז):
מדרש תנחומא
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי מִקְרָאוֹת עֶשֶׂר מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה מַנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, הֶחֱזִירוֹ לַאֲחוֹרָיו. בָּא הַזְּאֵב, נְטָלוֹ מֵאֲחוֹרָיו, נְתָנוֹ לְפָנָיו. רָאָה לִסְטִין מֵאֲחוֹרָיו וּזְאֵב מִלְּפָנָיו, נְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הַיָּם לִפְנֵיהֶם וּמִצְרַיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו (הושע טו, ג). הִתְחִיל מִצְטַעֵר, פָּרַשׂ עָלָיו בִּגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ (תהלים קה, לט). הִרְעִיב, נָתַן לוֹ לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם. צָמָא, נָתַן לוֹ מַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע (תהלים עח, טז).
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
ויסע מלאך האלהים ר' יהודה אומר הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה: מושלו משל לה״ד בשר ודם שהיה מהלך בדרך ובנו עמו במדבר, באו לסטים לשבותו מלפניו נטלו ונתנו לאחריו, בא זאב ליטלו מאחריו נטל ונתנו לפניו, לסטים מלפניו וזאב מאחריו נטלו הרכיבו על כתפיו כענין שנ' (דברים א' ל"א) ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך, התחיל מצטער לקחו על זרועותיו כענין שנ' (הושע י״א ג') ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו ולא ידעו כי רפאתים, התחיל מצטער מפני חמה פרש עליו בגדו שנ' (תהלי' ק"ה ל"ט) פרש ענן למסך, רעב האכילהו לחם כענין שנ' (ט"ו ד') הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, צמא השקהו מים שנ' (תהלים ע"ח ט"ז) ויוצא נזלים מסלע ואין נזלים אלא מים חיים שנ' (שה״ש ד' ט"ו) מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון: שאל ר' נתן את ר' שמעון בן יוחאי מפני מה בכל מקום כתיב מלאך ה' וכאן כתיב מלאך האלהים אמר לו אין אלהים בכל מקום אלא דין שהיו ישראל [נתונים בדין] באותה שעה אם להנצל ואם לאבד עם המצריים: