תהילים עח:יד מדרש: מדרש תנחומא, מדרש שכל טוב ומדרש לקח טוב

וְלֹא נָחָם, נָהֲגָם, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ (תהלים עז, כא). וְאוֹמֵר: וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם (תהלים עח, יד). דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם. וְעוֹד, כִּי קָרוֹב הַדֶּרֶךְ לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם. וְעוֹד, קְרוֹבָה שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ, אִם תִּשְׁקֹר לִי וְגוֹ' (בראשית כא, כג). וַעֲדַיִן לֹא בָּא נֶכְדּוֹ. וְעוֹד, קְרוֹבָה מִלְחָמָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה. דָּבָר אַחֵר, כִּי קָרוֹב הוּא, קָרוֹב הוּא שֶׁיָּרְשׁוּ הַכְּנַעֲנִים אֶת הָאָרֶץ, דִּכְתִיב: וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה (בראשית טו, טז), וַעֲדַיִן לֹא הָיָה לָהֶם דּוֹר רְבִיעִי. וְהִקִּיפָן בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מוֹלִיכָן דֶּרֶךְ פְּשׁוּטָה, עַכְשָׁיו מַחֲזִיקִין אִישׁ אִישׁ בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וּמְבַטְּלִין מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא אֲנִי מוֹלִיכָן דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר וְיֹאכְלוּ אֶת הַמָּן וְיִשְׁתּוּ מֵי בְּאֵר, וְהַתּוֹרָה מִתְיַשֶּׁבֶת בְּגוּפָן.

נחית בחסדך. דומה לו וינחם אל מחוז חפצם (תהלים קז ל), וינחם בענן יומם (שם עח יד) ולשון נחיי' היא כאדם המפרש בים וקם סער עליו, או כיוצא בשיירה ותעה ורדפוהו ליסטין, ונזדמן לו אוהבו והוליכו והנחהו בשלום למחוז חפצו, לכך נאמר נחית בחסדך, שלא היו בידינו מעשים טובים ומצוות אלא חסד עשית עמנו ונחיתנו:

ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים. אין נחם אלא לשון ניהוג, וכה"א נחית בחסדך (שמות טו יג), נחית כצאן עמיך (תהלים עז כא), וינחם בענן יומם (שם עח יד):