כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
נחית בחסדך חסד שעשית עמנו לא היה בידנו מעשים כענין שנ' (ישעיה ס"ג ז') חסדי ה' (אזכור) [אזכיר]: ואומר(תהלים קי"ט ס"ד) חסדך ה' מלאה הארץ: עם זו אעפ״י שכל העולם כולו שלך חש אין לך עם אלא ישראל שנ' (ישעיה מג כא) עם זו יצרתי לי: נחלת בעזך. בתקפך שנ' (תהלים כ"ח ז') ה' עזי ומגני: ד"א בזכות תורה שנ' (שם כ"ט י"א) ה' עז לעמו יתן: ד"א בזכות מלכות בית דויד שנ' (שם כ"א ב') ה' בעזך ישמח מלך: אל נוה קדשך. בזכות בית המקדש שעתידין לבנות כתיב אל נוה קדשך וכתיב (שם ע"ט ז') ואת נוהו השמו:
מדרש שכל טוב
תשלח חרונך. שלחת לא נאמר אלא תשלח, לעתיד לבא, שנא' שפוך חמתך (על) [אל] הגוים וגו' (תהלים עט ו), ומפני מה כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו (שם שם ז):
מדרש שכל טוב
אל נוה קדשך. בזכות בית המקדש שהן עתידין לבנות, ואין נוה אלא בית המקדש, שנא' ואת נוהו השמו (תהלים עט ז), ואומר עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן (ישעי' לג כ):