תהילים עט:י מדרש: אוצר מדרשים ומדרש תהילים

לָ֤מָּה ׀ יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱ‍ֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע בגיים [בַּגּוֹיִ֣ם] לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃

אוצר מדרשים

כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – לא כן אמר דניאל יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים (שם י"ב י'), הרי כבר נתלבננו כבר נצרפנו, הרי עברו עלי הצרות כלם, שנאמר כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר, יש צריפה גדולה מזו? מתי תושיענו, כשנמות? כמה ימי חיינו, שנאמר כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ (תהלים קי"ט פ"ד), אע״פ שהוצאת את ישראל ממצרים, מה אנו חוששים? אותם שנכבשו תחת הבנין, אם רצונך עשה לעינינו, שנאמר יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ (תהלים ע"ט י'), אמר הקב״ה, לעיניכם אתם מבקשים שאעשה – וכן אעשה, שנאמר וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם (ירמיה נ"א כ"ד).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

כלתה לתשועתך נפשי וגו'. אמר ירמיה (איכה ה כ-כב) למה לנצח תשכחנו וגו' כי אם מאוס מאסתנו. השיבנו ה' אליך וגו'. וכן הוא אומר (ירמיה ח כ) עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. ואמר דוד (תהלים יג ב) עד אנה ה' תשכחני נצח. (ירמיה טו טו) אתה ידעת ה' זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני. אתה ארך אפים ואנו קצירי רוח וכל שאתה מאריך אפים נפשינו כלתה. לכך נאמר כלתה לתשועתך נפשי וגו'. כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני. מהו כלו עיני וגו'. כלו על מה שאמר (דניאל יב ז) כי למועד מועדים וחצי. ועברו מועדי מועדים ולא נחמתני. לכך נאמר לאמר מתי תנחמני. כי הייתי כנאד בקיטור. לא כן אמר דניאל (שם י) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים. הרי כבר נתלבנו כבר נצרפנו הרי עברו עלינו הצרות כלם שנאמר כי הייתי כנאד בקיטור. יש צריפה גדולה מזו מתי תושיענו כשנמות כמה ימי חיינו שנאמר כמה ימי עבדך. אף על פי שהוצאת את ישראל ממצרים מה אנו חוששים אותם שנכבשו בתוך הבנין אם רצונך עשה לעינינו שנאמר (תהלים עט י) יודע בגוים לעינינו וגו'. אמר הקב"ה לעיניכם אתם מבקשים שאעשה וכן אעשה שנאמר (ירמיה נא כד) ושלמתי לבבל וליושבי כשדים וגו' אשר עשו בציון לעיניכם. כרו לי זדים שיחות. כך אמר ישראל להקב"ה לא שיחה אחת כרו לי הרשעים אלא שיחות הרבה. כתבת בתורה (ויקרא כב כח) אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. ועלי כתיב (הושע י יד) אם על בנים רוטשה. כתבת בתורה (ויקרא יז יג) ושפך את דמו וכסהו בעפר. ועלי כתיב (תהלים עט ג) שפכו דמם כמים וגו'. אמר ליה הקב"ה אל תאמר כן אלא לעצמן אנו שנאמר (משלי כו כז) כורה שחת בה יפול. וכתיב (תהלים ז טז) בור כרה ויחפרהו וגו'. וכתיב (שם לה ח) תבואהו שואה לא ידע. כמעט כלוני בארץ וגו'. מהו כלוני בקשו הרשעים לכלותנו מן העולם אלולי כמעט רחמת עלינו. וכן הוא אומר (אסתר ו א) בלילה ההוא נדדה שנת המלך. אלולי לא נדדה שנתו כמעט היו מכלין אותנו שנאמר (שם ג יג) להשמיד וגו'. לכך נאמר כמעט כלוני בארץ. כחסדך חייני. אין הקב"ה גואל את ישראל אלא כדי שיעשו התורה ואלולי לא עזבו את התורה לא היו גולים לעולם. אמרו לו עכשיו שגלינו גואלנו ואנו שומרים את התורה. לכך נאמר כחסדך חייני וגו'. וכתיב ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד. שלא נתת תורה לישראל אלא שישמרו אותה לעולם. וכן הוא אומר (תהלים קיז ב) כי גבר עלינו חסדו וגו'. וכתיב (ישעיה נט כא) ואני זאת בריתי אותם וגו'. אם עשית כן מה כתיב אחריו (שם ס א) קומי אורי וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

לעשות נקמה בגוים. אי זו היא נקמה. אמר הקב"ה מה שנקמו לישראל. שנאמר (תהלים עט י) נקמת דם עבדיך השפוך. ולא נקמת אדם אלא (שם צד א) אל נקמות ה' וגו'. ואומר (דברים לב מג) הרנינו גוים עמו וגו'. וכתיב (נחום א ב) אל קנא ונוקם ה'. כל הנקמות האלה יש לרשעים אצל הקב"ה. לכך נאמר לעשות נקמה בגוים וגו'. ושמא תאמר כל ההדיוטות. אמר הקב"ה לאו אלא למלכי עכו"ם. שנאמר לאסור מלכיהם וגו'. ולמה שמלכים באו עלי. שנאמר (תהלים ב א) למה רגשו גוים וגו'. לכך נאמר לאסור מלכיהם וגו'. אמר הקב"ה (שם קלז ח) אשרי שישלם לך את גמולך. ומה גמלו להם לישראל מלכים-ב כה ז) ועיני צדקיהו עור. וגם אני כך אעשה להם. שנאמר ונכבדיהם בכבלי ברזל. אמר הקב"ה מה הם סבורים ששכחתי מה שעשו. כתובה היא לפני שנאמר לעשות בהם משפט כתוב. ואיזהו משפט כתוב (מלאכי ג יט) הנה היום בא בוער כתנור. וכתיב (ישעיה סו כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים. לעשות בהם משפט כתוב. ואיזהו משפט כתוב (תהלים קד לה) יתמו חטאים מן הארץ. לכך נאמר לעשות בהם משפט כתוב:
שאל רבBookmarkShareCopy