הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף לא) תניא רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא בראשון מהו אומר (תהלים כד) לה׳ הארץ ומלואה תבל וישבי בה על שם שקנה והקנה ושלט בעולמו בשני מהו אומר (שם מח) גדול ה׳ ומהולל מאד וגו׳ על שם שחילק מעשיו ומלך עליהם: בשלישי מהו אומר (תהילים פ״ב:א׳) אלהים נצב בעדת אל על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו. בד׳ מהו אומר (שם צד) אל נקמות ה׳ אל נקמות הופיע על שום שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיה בה׳ מהו אומר (שם פא) הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בו׳ מהו אומר (שם צג) ה׳ מלך גאות לבש על שם שגמר מעשיו ומלך עליהם. בו׳ מהו אומר (שם צד) מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת. אמר רבי נחמיה וכי מה ראה רבי עקיבא לחלק בין הפרקים הללו אלא בז׳ על שום ששבת וקמיפלגי בדרב קטינא דאמר רב קטינא שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב שנאמר (ישעיה ב יא) ונשגב ה׳ לבדו וגו׳. אביי אמר תרי חרוב שנאמר (הושע ו ב) יחיינו מיומים:
עין יעקב
ראש השנה פרק ד - כו תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: בָּרִאשׁוֹן, מַהוּ אוֹמֵר? (תהילים כ״ד:א׳) "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָה, תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ", עַל שׁוּם שֶׁקָּנָה וְהִקְנָה וְשָׁלַט בְּעוֹלָמוֹ. בַּשֵּׁנִי, מַהוּ אוֹמֵר? (שם מח) "גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד" וְגוֹ', עַל שֵׁם שֶׁחִלֵּק מַעֲשָׁיו, וּמָלַךְ עֲלֵיהֶם, וְנִתְעַלָּה וְיָשַׁב בַּמָּרוֹם. בַּשְׁלִישִׁי, מַהוּ אוֹמֵר? (תהלים פב) "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל", עַל שֵׁם שֶׁגִּלָּה אֶרֶץ בְּחָכְמָתוֹ, וְהֵכִין תֵּבֵל לַעֲדָתוֹ. בָּרְבִיעִי, מַהוּ אוֹמֵר? (שם צד) "אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ", עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא חַמָּה וּלְבָנָה, וְעָתִיד לִפָּרַע מֵעוֹבְדֵיהֶן. בַּחֲמִשִּׁי, מַהוּ אוֹמֵר? (שם פא) "הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עֻזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב", עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא עוֹפוֹת וְדָגִים לְשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ. בַּשִּׁשִּׁי, מַהוּ אוֹמֵר: (שם צג) "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ", עַל שֵׁם שֶׁגָּמַר (מעשיו) [מְלַאכְתּוֹ], וּמָלַךְ עֲלֵיהֶם. בַּשְּׁבִיעִי, מַהוּ אוֹמֵר? (שם צב) "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת". אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי מָה רָאָה *)) רַבִּי עֲקִיבָא לְחַלֵּק בֵּין הַפְּרָקִים הַלָּלוּ? אֶלָּא, בָּרִאשׁוֹן שֶׁקָּנָה וְהִקְנָה וְשָׁלַט בְּעוֹלָמוֹ. בַּשֵּׁנִי, שֶׁחִלֵּק מַעֲשָׁיו וּמָלַךְ עֲלֵיהֶם, וְנִתְעַלָּה וְיָשַׁב בַּמָּרוֹם. בַּשְׁלִישִׁי, שֶׁגִּלָּה אֶרֶץ בְּחָכְמָתוֹ, וְהֵכִין תֵּבֵל לַעֲדָתוֹ. בָּרְבִיעִי, שֶׁבָּרָא חַמָּה וּלְבָנָה וְעָתִיד לִפָּרַע מֵעוֹבְדֵיהֶם. בַּחֲמִשִּׁי, שֶׁבָּרָא עוֹפוֹת וְדָגִים לְשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ. בַּשִּׁשִּׁי, שֶׁגָּמַר (מעשיו) [מְלַאכְתּוֹ] וּמָלַךְ עֲלֵיהֶם, בַּשְּׁבִיעִי, עַל שֵׁם שֶׁשָּׁבַת. וְקָמִפְלְגֵי בִּדְרַב קְטִינָא, דְּאָמַר רַב קְטִינָא: שִׁיתָּא אַלְפֵי שְׁנִין הֲוֵי עָלְמָא, וְחַד חָרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ב׳:י״א) "וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא". אַבַּיֵי אָמַר: תְּרֵי חָרוּב! שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ו׳:ב׳) "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם". [בְּמוּסְפֵי דְּשַׁבְּתָא, מָה הָיוּ אוֹמְרִים? אָמַר רַב עָנָן בַּר רָבָא, אָמַר רַב: 'הַזִּי"ו־לָ"ךְ'. וְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, אָמַר רַב: כְּדֶרֶךְ שֶׁחֲלוּקִים כָּאן, כָּךְ חֲלוּקִין בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. בְּמִנְחָה דְּשַׁבְּתָא, מָה הָיוּ אוֹמְרִים? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: "אָז יָשִׁיר", וּ"מִי כָמוֹךָ", וְ"אָז יָשִׁיר". אִבָּעְיָא לְהוּ: הַנֵי כּוּלְּהוּ, בְּחַד שַׁבְּתָא אָמַר לְהוּ? אוֹ דִּילְמָא, כָּל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא אַמְרֵי חַד? תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת אַחַת, שְׁנִיָּה חוֹזֶרֶת שְׁתַּיִם, שְׁמַע מִינָהּ כָּל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא אַמְרֵי חַד, שְׁמַע מִינָהּ].
שיר השירים רבה
דָּבָר אַחֵר, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵי זֶה זֶה, אֵלּוּ הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצִיבִין, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת לְוִיָה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַחְלָקוֹת. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁמְשַׁמְּרִין לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, דִּתְנֵינַן תַּמָּן בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, דִּתְנֵינַן הָרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ וְרֶגֶל. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, דִּתְנֵינַן שָׁחָה לְנַסֵּךְ הֵנִיף הַסְּגַן בַּסּוּדָר, וְהֵקִישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצִּלְצָל. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה הַשִּׁיר, דִּתְנֵינַן תַּמָּן הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ, בָּרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, בַּשֵּׁנִי (תהלים מח, ב): גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ וגו', בַּשְּׁלִישִׁי (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בָּרְבִיעִי (תהלים צד, א): אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ, בַּחֲמִישִׁי (תהלים פא, ב): הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, בַּשִּׁשִּׁי (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, בַּשַּׁבָּת (תהלים צב, א): מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.