תהילים פא:ג מדרש: עין יעקב, במדבר רבה, פרקי דרבי אליעזר וויקרא רבה

חִזְקִיָּה אָמַר: מֵהָכָא: (דברי הימים א ט״ו:כ״ב) "וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם (ישור) [בַּמַּשָּׂא יָסוֹר] (במשא) כִּי מֵבִין הוּא". אַל תִּקְרִי 'יָסוֹר' אֶלָּא 'יָשִׁיר'. בַּלְוָטִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵהָכָא, (במדבר ד׳:מ״ז) "לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה". אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: מֵהָכָא, (תהילים פא:ג׳) "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנוֹר נָעִים עִם נָבֶל". רַבִּי נָתָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֵהָכָא, (ישעיהו כ״ד:י״ד) ("הם) ["הֵמָּה] יִשְׂאוּ קוֹלָם, יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה', צָהֲלוּ מִיָּם". וְתַנָּא מַיְתִּי לֵיה מֵהָכָא: (במדבר ז׳:ט׳) "וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ". מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר 'בַּכָּתֵף', אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָּׂאוּ? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'יִשָּׂאוּ'? אֵין 'יִשָּׂאוּ' אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהילים פא:ג׳) "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף". וְאוֹמֵר "יִשְּׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ" וְגוֹ'. חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: מֵהָכָא: (שמות י״ט:י״ט) "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל", עַל עִסְקֵי קוֹל. רַב אַשִׁי אָמַר: מֵהָכָא: (ד"ה ב ה) "וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד", רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: מֵהָכָא: (במדבר י״ח:ג׳) "וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם". מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ, אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: "לֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם". אַתֶּם בְּשֶׁלָהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָכֶם, בְּמִיתָה. הֵם בְּשֶׁלָהֶם, אֵינָן בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה.

כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וגו' (במדבר ד, מו), מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב הַלְוִיִּם מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי מְרָרִי לְבַד, חָזַר וְכָלַל מִנְיָנָם בְּיַחַד, לְהַגִּיד שֶׁכֻּלָּם שְׁקוּלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בַּחִבָּה. (במדבר ד, מז): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת וגו', תָּנֵי הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְעַכֵּב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר מֵהַאי קְרָא (במדבר ח, יט): וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים וגו' לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מַה כַּפָּרָה מְעַכֶּבֶת אַף שִׁירָה מְעַכֶּבֶת. וְרַבָּנָן מוֹקְמִין מֵהַאי קְרָא מַה כַּפָּרָה בַּיּוֹם אַף שִׁירָה בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ז): וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה', אֵיזֶהוּ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם ה', הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (תהלים פא, ג): שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (ישעיה כד, יד): הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' וגו'. תָּנֵי (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּכָּתֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָֹּׂאוּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יִשָֹּׂאוּ, אֵין יִשָֹּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף וגו', וְאוֹמֵר: יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ. חֲנַנְיָה בֶּן אַחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מֵהָכָא (שמות יט, יט): משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, עַל עִסְקֵי קוֹל. רַבִּי אַסָּא אָמַר מֵהָכָא (דברי הימים ב ה, יג): וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר יח, ג): וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַם אַתֶּם, מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר ד, מז): לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה.

מְדוֹר הַלְּבָנָה בֵּין עָנָן לַעֲרָפֶל, עֲשׂוּיִין כְּמִין שְׁנֵי קְעָרוֹת כְּפוּיוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְהוּא יוֹצֵא בֵּין שְׁנֵיהֶם. וּכְשֶׁהוּא מוֹלַד לְבָנָה, אֵלּוּ שְׁנֵי עֲנָנִים הוֹפְכִים אֶת פְּנֵיהֶם בְּרוּחַ מַעֲרָבִית וְהוּא יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם כְּמִין שׁוֹפָר. בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מִדָּה אַחַת, בַּלַּיְלָה הַשְּׁנִיָּה מִדָּה שְׁנִיָּה, וְכֵן עַד חֶצְיוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ, עַד שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה כֻּלּוֹ. וּמֵחֶצְיוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֵלּוּ שְׁנֵי עֲנָנִים וְהוֹפְכִים אֶת פְּנֵיהֶם לְרוּחַ מִזְרָחִי. פְּאַת הַלְּבָנָה שֶׁיָּצָא מִתְּחִלָּה מַתְחִיל וְנִכְנָס וּמִתְכַּסֶּה בֵּין שְׁנֵיהֶם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מִדָּה אַחַת, בַּלַּיְלָה הַשְּׁנִיָּה מִדָּה שְׁנִית, עַד סוֹפוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ עַד שֶׁמִּתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא נָתוּן בֵּין שְׁנֵי עֲנָנִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ״ (איוב לח, ט). וּמִנַּיִן שֶׁהוּא מִתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״ (תהלים פא, ד), בְּיוֹם שֶׁמִּתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ.