תהילים פא:ט מדרש: דברים רבה

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁקָּרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא דִּקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, מַהוּ שֶׁיֵּצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים קָרָא וְלֹא דִּקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. וְאֵיזֶהוּ דִּקְדּוּק אוֹתִיּוֹת לִמְדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ (דברים יא, יג): בְּכָל לְבַבְכֶם, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ בֵּין לָמֶ''ד לְלָמֶ''ד, (דברים יא, יז): וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ בֵּין מֶ''ם לְמֶ''ם. וְאָמַר רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם רַב וְאִם הָיָה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמְהַלֵּךְ, צָרִיךְ הוּא לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם מְעֻמָּד, וְאֵיזֶהוּ מַלְכוּת שָׁמַיִם ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וּמֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרוֹת שְׁמַע, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא מִמַּתַּן תּוֹרָה זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרוֹת שְׁמַע, כֵּיצַד, אַתְּ מוֹצֵא לֹא פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי תְּחִלָּה אֶלָּא בְּדָבָר זֶה, אָמַר לָהֶם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, נַעֲנוּ כֻּלָּן וְאָמְרוּ: ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וּמשֶׁה אָמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רַבָּנָן אָמְרֵי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בָּרָאתִי זוּגוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ זוּגוֹת, חַמָּה וּלְבָנָה זוּגוֹת, אָדָם וְחַוָּה זוּגוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא זוּגוֹת, אֲבָל כְּבוֹדִי אֶחָד וּמְיֻחָד בָּעוֹלָם, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.