אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים׃
אוצר מדרשים
ונתתי את נקמתי באדום (יחזקאל כ״ה י״ד), א״ר שמואל בר נחמן עתיד הקב״ה ללבוש בגדי נקם להנקם משבעים אומות, והקב״ה לובש עשרה לבושים כנגד עשרה שמות שנקראה כלה (עי' פסיקתא פ' שוש אשיש) ואלו הן: באתי לגני אחותי כלה, אתי מלבנון כלה, גן נעול אחותי כלה, מה יפו דודיך אחותי כלה, נפת תטופנה שפתותיך כלה, לבבתני אחותי כלה (שה"ש), קול חתן וקול כלה (ירמיה ל״ג י״א), ותקשרם ככלה (ישעיה מ״ט י״ח), ומשוש חתן על כלה (שב ס"ב ה'), כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה (שם ס"א י'). ואלו עשרה מלבושים: ה' מלך גאות לבש (תהלים צ״ג א') בבריאתו של עולם. לבש ה' עז (שם) ביום מתן תורה, וילבש צדקה כשריון (ישעיה נ״ט י״ז) ביום שמקטרגין או״ה לישראל, וילבש בגדי נקם תלבושת (שם) במפלתה של אדום, חמוץ בגדים מבצרה (שם ס״ג) ביום שלחם הקב״ה על כל או״ה, זה הדור בלבושו (שם) במלחמת גוג ומגוג, ויז נצחם על בגדי (שם) במלחמת איטליא של יון, הוד והדר לבשת (תהילים ק״ד:א׳) אלו שני לבושים שהקב״ה לובש ביום תחיית המתים, מדוע אדום ללבושיך (ישעיה שם) ביום שהקב״ה עושה מלחמתו. וכן הוא אומר אשכיר חצי מדם (דברים ל״ב מ״ד), ד״א אמר הקב״ה אוי לך עשו הרשע שני נביאים נתנבאו עליך עובדיה ויחזקאל, עובדיה אמר קומו ונקומה עליה למלחמה, ויחזקאל אמר ונתתי את נקמתי באדום וגו' (יחזקאל כ״ה י״ד), שותפו של ישמעאל, אוי לך עשו וישמעאל. וכן הוא אומר אהלי אדום וישמעאלים וגו׳ (תהלים פ״ג ז'), אלא גבורי צען אדירי עריצי אדום שרי גדולי תימן כולהם בחרב ובשבי, וכ״כ וחתו גבוריך תימן וגו׳ (עובדיה א׳ ט).
מדרש לקח טוב
פס'. ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך. אלו המפורסמים שאויבין בפרהסיא כענין (שמות טו) אמר אויב ארדוף. ועל שונאיך. אלו שבסתר. כענין (ויקרא י״ט:י״ז) לא תשנא את אחיך בלבבך ואומר (דכרים יט) כי יהיה איש שונא לרעהו שהיתה שנאה טמונה בלבו. אשר רדפוך. אלו שאר האומות שמצטרפין עם בני עשו ובני ישמעאל שנא' (תהלים פג) אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים. גם אשור נלוה עמם:
בראשית רבה
והוא יהיה פרא אדם - רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר: שהכל יהיו גדלים ביישוב, והוא יהיה גדל במדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר: פרא אדם, וודאי שהכל בוזזים ממון, והוא בוזז נפשות. ידו בכל ויד כל בו, קרי בו כלבו, הוא והכלב שוים. מה הכלב אוכל נבלות, אף הוא אוכל נבלות. אמר רבי אלעזר: מתי ידו בכל, ויד כל בו? לכשיבא אותו שכתוב (דניאל ב): ובכל די דארין בני אנשא, חיות ברא, ועוף שמיא, יהב בידך והשלטך בכלהון, הה"ד (ירמיה מט): לקדר ולממלכות חצור, אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל, נבוכד ראצר כתיב, שאצרן במדבר והרגן. על פני כל אחיו ישכון הכא את אמר: ישכון. והתם כתיב: נפל?! אלא כל זמן שהיה אברהם אבינו קיים, ישכון. וכשמת אברהם, נפל. עד שלא פשט ידו בבית המקדש, ישכון. כיון שפשט ידו בבית המקדש, נפל. בעולם הזה, ישכון, אבל לעתיד לבא, נפל: